ביקורת ספרותית על הצרפתי החופשי מאת פירס פול ריד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 ביוני, 2014
ע"י בנצי גורן


"הצרפתי החופשי" עוסק באחת התקופות הקשות בהיסטוריה של צרפת, תקופת הכיבוש הנאצי אולם הרומן רחב היריעה הזה מתחיל כבר בימי מלחמת העולם הראשונה והשפעותיה על צרפת.

מלחמת העולם הראשונה השאירה את צרפת עם תשתיות הרוסות, עם מיליון וחצי הרוגים ועם חור עצום בתקציב. תכניותיה של צרפת לשיקום כלכלתה התבססו במידה רבה על תשלומי הפיצויים מגרמניה. הצרפתים התעקשו בועידת השלום על תשלום פיצויים מצד גרמניה, וב – 1920 הוחלט ע"י המדינות המנצחות כי צרפת תזכה בחלק העיקרי של התשלומים הגרמניים כ- 52%. צרפת לא הכינה תכניות אלטרנטיביות לשיקום כלכלתה במידה ופיצויים אלו לא ישולמו. ואכן כשפיצויים אלו לא הגיעו לא הייתה לצרפת תכנית חלופית. הפלישה לחבל הרוהר הייתה אחת הדרכים להכריח את גרמניה לשלם את חובותיה.

בכדי להתגבר על הירידה בגידול האוכלוסייה עודדה צרפת בשנות ה – 20 הגירה של תושבים אליה ממזרח אירופה, תורכיה ולבנון כדי ליצור איזון דמוגרפי מול גרמניה ולהשיג ידיים עובדות. בשנות ה – 30 על רקע המשבר הכלכלי נתפסו הזרים כמתחרים על שוק העבודה, התפתחה שנאת זרים, גזענות ואנטישמיות (כנראה שההיסטוריה באמת חוזרת) והמדינה החלה להגביל את רישיונות העבודה של עובדים זרים.

כל הבעיות אתן התמודדה צרפת, העמיקו את הקיטוב הפוליטי והחברתי בין ימין ושמאל. המערכת הפוליטית סבלה מחוסר יציבות ובין השנים 1920 – 1930 התחלפו שם 19 ממשלות.

ואז פרצה מלחמת העולם השנייה והוכיחה כי צדק הגנרל פרדיננד פוש שאמר לאחר ההסכמים שנחתמו עם תום מלחמת העולם הראשונה כי אין אלו הסכמי שלום אלא הסכמי שביתת נשק ל-20 שנה.

בחלקו השני עוסק הספר בקורותיה של צרפת הכבושה ותנועת ההתנגדות הצרפתית – הרזיסטאנס. גיבור הספר הוא ברטראן דה רוז'ה אשר באמצעות סיפורו האישי מספר לנו פירס פול ריד את סיפורה של צרפת כולה באותה תקופה.

דה רוז'ה הוא צעיר והרפתקן, מנאמניו של שארל דה גול אשר אינו יכול להשלים עם חרפת הכיבוש. הוא נוסע ללונדון, חווה טרגדיה משפחתית כבדה, משתתף בקרבות באלג'יר ומתחבר למחתרת הצרפתית. יש בספר תיאור רחב יריעה של הפוליטיקה של המחתרת על מאבקי הכוחות השונים: קומוניסטים נגד רפובליקנים, יהודים נגד נוצרים וההיפך, קנאות, נאמנויות כפולות, פנאטיות, קנוניות, בגידות, הלשנות, תאור של גירוש היהודים מפריס ביולי 1942 על ידי משטרת צרפת של וישי ותיאור מדויק של פריס הכבושה על חיי היום יום שלה תחת הכיבוש הגרמני. כמובן גם סיפור אהבתו האבודה של ברטראן דה רוז'ה, כי הרי אף רומן היסטורי לא יהיה מושלם ללא סיפורי אהבה המשולבים בו.

מומלץ בחום לכל חובבי הרומנים ההיסטוריים ובמיוחד למי שיש לו ענין בהיסטוריה של צרפת ובפריס.




14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בנצי גורן (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה לי, תודה רץ.
רץ (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
בנצי ביקורת טובה - צרפת הייתה מפוררת אחרי המלחמה כמו גרמניה, אבל צרפת לא הפכה לדיקטטרה, ולא הונהגה על ידי מנהגים שתפסו את התקופה בצורה נכונה, איפלו מינוי הרמטכ"ל היה פוליטי, כך מצאה את עצמה צרפת עם האדם הלא מתאים ברגע הכי לא מתאים.
לי יניני (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
בנצי תודה. סקירה נהדרת עשית לי חשק. אני אוהבת רומנים היסטוריים
בנצי גורן (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
דן, אני בעד.
דן סתיו (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
בנצי גורן והמדינות הללו למרות הסטוריה עקובה מדם השכילו, אמנם מאוחר מדי בשביל מליוני קורבנות, לפתוח דף חדש ביניהן. אפשר שהמשקעים נותרו אבל היום-יום השליו זה למעלה מחצי מאה מראה כי אפשר שגם עוינות, איבה, שפיכות דמים ונקמנות עשויות לפנות את מקומן למען חיים טובים יותר לשני הצדדים.
חני (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
כן זה בערך כמו להכניס אוייב לביתך ולראות אותו פותח את המקרר ולוקח תפוח,נוגס בו בהנאה בזמן שאתה בעל הבית וכל מה שאתה רוצה זה לתת לו אגרוף ושיעוף לך מהעיניים.

בנצי גורן (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה חני. עד היום קשה לצרפתים לראות את התמונה של הצבא הנאצי צועד בשאנז אליזה.
חני (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
בנצי ממש אפשר היה לחוש בביקורת שלך באווירה שם בצרפת. מה שהדהים אותי בספר האחרון שקראתי "לאון ולואיז" שיום אחד הפרזיאנים פתחו את אדן החלון והגרמנים פשוט היו שם ברחובות בשקט בשקט התנהגו כבתוך שלהם. נכנסו לגופים הממשלתיים וערכו סדר מופתי כמו שרק גרמנים עושים.
הנוכחות שלהם בלבד הייתה מרתיעה מלבד כל השאר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ