אי אפשר שלא לבכות.
אני קורא כפייתי של ספרי שואה, אבל הספר הזה השפיע עלי רגשית יותר מכל ספר אחר.
השפה פשוטה, עדינה וקולחת, סיפורי האימים של הגטאות והמחנות עומדים פתאום מולך - שוב, אי אפשר שלא לבכות.
למי שקרא ובכה ואהב - שרה פלאגר כתבה גם ספר על זכרונות בעלה, "מאבקו של נער". קראתי את שניהם יחד ואני לא יודע מי משניהם מצמרר ונוגע ללב יותר.

ספר נהדר. הסופרת הצליחה להכניס אותי לתוך האווירה שהיתה בתקופת השואה ולהסביר בצורה מפורטת איך חיו אז ואיך הצליחו לשרוד את השנים האיומות הללו.
ספר חובה לכל אחד שרוצה לדעת ולנסות להבין (כי אי אפשר להבין) מה שקרה שם.
הספר כתוב בצורה מרתקת. התחלתי לקרוא אותו בערב ולא עזבתי למחרת עד שסיימתי.
מומלץ!!! מומלץ!!! מומלץ!!!

דמעתי. אהבתי. לא עזבתי לרגע. כל תיאור בו , כל סצנת שואה והתמודדות של נערה בימים אפלים של עולם חשוך , אינו אלא סיפור חיים של ההווייה היהודית כולה בנכר. דווקא מנקודת ראותה של נערה . חזק יותר מכל ספר אחר שקראתי דווקא בשל פשטותו . חובה לקרוא . זכות לחוש . תיאור אותנטי אמין מול זוועת עולם אכזר וגזען . אודות קצה גבול יכולתו של האדם לשאת קריעות נפשו הבריאה ולשרוד . ידעתי שהספר נמסר על ידי הסופרת עצמה בידיה וכך הגיע לקריאתי .לא יכולתי אלא לקרוא ולבכות והדפים הרטובים הם המעט שיכולתי לעשות כדי להציל לתמוך ולספר כאן .