ביקורת ספרותית על פעמון סדוק מאת איתי בחור
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 במאי, 2014
ע"י ספרא


הספר הגיע אלי במקרה, והכניס אותי למסע ארוך ומטלטל בנבכי ההיסטוריה. כצאצאית של חלוצים פועלים, הנרטיב שגדלתי עליו היה שהפועלים הם האידיאליסטים האמיתיים, שהגיעו חסרי כל כדי להגשים חלום, בעוד שהאכרים הגשמיים והקפיטליסטים רדו בהם, לא שלמו להם כראוי, דחקו את רגליהם והעדיפו פועלים ערבים. היום, אחרי הספר הזה, ואחרי קריאה של מקורות רבים בעקבות ספר זה, אני רואה את הדברים אחרת. היום אני מלאת התפעלות דווקא מעמד האכרים שהגיעו מבתים אמידים יותר או פחות, שהקדישו את כל הונם וכוחם כדי להקים פה בארץ ישראל יישובים ברי קיימא. מה שהם הקריבו מעורר בי היום יותר התפעלות והערצה מאשר חלוצים רווקים (וקצת הוללים)הששים אלי הרפתקה, עוברים ממקום למקום ללא מחוייבות. ה'היפיס' של אז...
נושא נוסף שספר זה האיר את עיני בו הוא מוסד הפקידות של הברון- כמה רב כוחו וכמה קשה פגיעתו. הסטריאוטיפ שעליו גדלתי- הברון היה טוב, הפקידים מושחתים. גם בנושא זה גיליתי עולם חדש: הפקידים היו אנשי ביצוע ואנשי מנהלה מעולים. אולי אפילו נדירים ביכולתם. מושחתים? כמו רבים מאנשי ציבור בעלי ממון ושררה.. והברון- היתה לו דרך ברורה כיצד רצה לנהל את עסקיו. אך החיכוך בין החזון הציוני המשיחי הרוחני של העולים לבין ההתנהלות העסקית כלכלית של בעלי ממון הרוצים לשמור על ממונם, הרוצים שכספם יביא תועלת אמיתית ולא יתבזבז, החיכוך הזה כואב מאד מאד. אפשר לומר שהגישה הניהולית היתה מיושנת ולא התאימה להלכי הרוח המתקדמים של הדור. לדעתי זהו ספר חובה למנהלים! קראתי ולא הפסקתי לחשוב על הארגונים הגדולים במדינה- משרד החינוך וגישתו הפטרונית למורים, משרד הרווחה ועוד ועוד.
שאלה נוספת שעולה בעקבות הקריאה- במאבקי הכוחות הרבים שהיו, מהי בדיעבד הדרך הנכונה להתמודדות? ללכת עד הסוף עם האמת שלך? או להתגמש ו'למכור' את עצמך? טוב, לא נעשה ספויילר, ולא נגלה מי אלו שהיום הם בעלי רכוש רב בזכרון יעקב, ומי אלו שנותרו חסרי כל...
כל הכבוד לסופר על עבודת המחקר הזאת, הכתובה בצורה קולחת וסיפורית מרתקת!
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת וניראה לי כספר שובר מוסכמות . נושא המושבות מוכר לי היטב מכוון שמשפחתי מוצאה מראש פינה שבה עד היום חיים להם חלקם.
אבי סבי , עליו השלום עלה לארץ עם כל משפחתו הגדולה , והם התישבו ראשית במטולה, ומשלא נמצאה להם חלקת
אדמה ירדו לראש פינה ובה נטעו את משפחתם. סבי טוביה עליו השלום היה מבוגרי בית הספר החקלאי מקווה ישראל.
ואני מדבר פה על ראשית שנות העשרים, והמנדט הבריטי.. ידידי רץ אכן צדק, העליה השניה היתה עלי של המתנערים
ממוסכמות החברה היהודית- חרדית במזרח אירופה והם באמת עשו מאמץ אמיתי לכבוש את העבודה במושבות ( במקום העבודה הערבית- איפה הסוציאליזם פה דרך אגב?) וגם את השמירה ( שמירה עברית!). העליה הראשונה שהגיעה לארץ והקימה את המושבות הראשונות מ 1880, היתה באמת עליה מטעמים דתיים- ציוניים, ורובם אכן היו יהודים דתיים. תושבי אום ג׳וני ( ראש פינה) הראשונים , היו משפחות חרדיות שמאסו בחיי בטלה ( קיום דל על כספי
החלוקה שהגיעו מחו״ל), ואמרו להרוויח את לחמם מחקלאות. וכאשר התברר להם שלא יוכלו להתקיים ללא תמיכה
של פטרון כל שהוא , הם מצאו את הברון שהתלהב מהרעיון הציוני.
אז הדברים היו אחרת, וגם. המוטיבציה היתה אחרת.
טוביה
רץ (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
שתי העליות הראשונה והשנייה היו שונות מהותית, הראשונה עלייה של משפחות ששומרות מסורת או של אנשים דתיים, השנייה - עלייה של בודדים צעירים שמרדו בבית, בבית ההורים ובדת, ומצאו תחליף לדת - הסוציאליזים - כתיקון עולמי - מי שניצח פוליטית הוא מי שהייה מאורגן הסוציליסטים, והם שהכתיבו את נרטיב הציונות והחלוציות, האם זה צודק, זאת שאלה אחרת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ