ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 באפריל, 2014
ע"י בוב
ע"י בוב
לפני שנים רבות, בגלגול חיים אחר של חיי העכשווים, התחלתי לימודים באונ' בן גוריון שבנגב. צעיר המנסה לעצב את קוי אישיותו ע"פ חלומות אותן דימיין עוד מגלגול חיים מוקדם אף יותר. לצד הלימודים המפרכים היה גם מרחב חירות אדיר שהצריך להגיע לידי ממשות מעשית. חיפשתי את עצמי. היו לי את הקווים הכלליים אך עדיין לא עשיתי את הצעד שהגדיר עבורי את עצמי. שנים חלמתי על טיולים עצמאיים כאלו שעל ידי מימושם יגדירו את חירותי. טיילתי לפני הלימודים בחו"ל. טיולים ארוכים. האחד בן שנה והשני ארבעה וחצי חודשים. הטיולים האלו היו אבני דרך מהותיות בעיצוב האני שלי, ועם זאת הם לא היוו את דרך המלך עליה חלמתי ללכת. לפני הטיולים בחו"ל היה לי רק טיול אחד עצמאי שעשיתי אחרי שירותי הצבאי על אופניים לאורכה של הארץ. היה זה הטיול המכונן של חיי. אולם הוא נעשה מתוך דחף אדיר ובצורה מאוד חובבנית. פשוט החלטתי ברגע שאני עושה אותו. כשעה לאחר מכן יצאתי לדרך עם שק שינה, אוהל, מספר מצומצם של בגדים להחלפה, מגבת, כלי רחצה וכמה פרוסות לחם, כשהם מקובעים לסבל האחורי של האופניים בצורה רופפת עם רצועה של גומי נמתח. כך פידלתי במשך שבוע במקומות שנחקקו על לוח ליבי וישארו שם כל עוד הזיכרון יהיה בחזקת נחלתי.
כסטודנט בב"ש התחלתי להתאהב במדבר וביחוד במדבר יהודה. חיפשתי אנשים שירדו איתי בסופ"ש לטייל. איפשהו זה הפך לאובססיה. ואז הגיע היום שלא היה אחד שיכל/ רצה להצתרף אלי לטיול. התלבטתי אם אני רוצה לרדת ליומיים לבד במדבר ולבסוף לקחתי את התרמיל ונסעתי. זה היה שונה. היה לי צורך לדבר ולחלוק, ועם זאת החוויה של להנות מעצמי בלבד ומהמרחב העצום סביבי כאדם האחרון עלי אדמות הייתה עוצמתית ובן רגע פתחה עבורי עולם בו גיליתי את האני האמיתי שתמיד יחלתי להיות. עולם של אושר צרוף הממלא את הנפש באין סוף של מחשבות, והרהורים, ותעצומות של קדושה בכל מה שקשור לעולמי הפנימי. נגעתי באור אם יורשה לי לדבר לרגע בשפתו של האדם הדתי, שכן אין בפי מילים אחרות לתאר את שפע הרגשות שהשתוללו בתוכי.
למפה הספציפית הזו (מפת סימון שבילים מספר 11) יש לי רגש מיוחד. היא הראשונה שרכשתי והיא הבלוייה ביותר מבין אלו שמונחות בהיכל הכבוד שעל המדף. היא הפכה במובן מסויים לראשונת המפות החושפות את נבכי נפשי וקורות חיי.
צאו והכירו את הארץ חברים. את הטבע הנהדר וההיסטוריה המרתקת דרך הרגליים, תחושת הרוח המלטפת, ניחוח הצמחייה והתחברות הנפש לאדמה. אני לא חושב שיש באמת דרך לאהוב מכורה שלא על דרך הטבע. זו ארצנו ומחובתינו להכירה. מי יודע, אולי מלבד גיאוגרפיה גם תגלו דבר או שניים על עצמכם.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בוב
(לפני 11 שנים)
שאולי, המידע שטענת שחסר במפה דווקא קיים.
אם אכן אתה מחזיק ברשותך את אחת ממפות טיולים וסימון שבילים בקנה מידה של 1:50,000. אתה יכול למצוא שיש במקרא שבצד המפה את האייקונים לאותם נקודות שטענת שחסרות.
חניוני לילה/יום מסומנים במפה בסימון שונה. אם האתר בתשלום או לא גם כן מסומן וכמובן אם יש שם מי שתיה ואפילו דרך גישה לנכים.לגבי נקודות שתיה על המסלול עצמו- לרוב אין. אם כוונתך למעיינות שאפשר לשתות מהן אז ההמלצה היא לא לשתות מהן, למרות שאני באופן קבוע שותה ממקור הנביעה המידה ואני מגיע אליו. דוגמא קלאסית הוא נחל ערוגות. ליד הברכות העליונות קיימת אחת הנביעות ולמרות שהפקחים של רשות הטבע והגנים ממליצים לא לשתות משם הם בעצמם ממלאים את הממיות שלהם מאותה נביעה. יש עוד מעיינות שכאלה אבל אין שום סימון שמתיר שתיה ישירות ממעיין במפה. לגבי הפסקות אוכל, אין לי מה להגיד. תעצור איפה שאתה רוצה. מצאת מקום נחמד ומוצל שב ותנוח. אישית אני לא רואה את הצורך לסמן נקודה שכזאת במפה. מתמונת הפרופיל שלך אני מבין שאתה בעניין של טיולים וצילום. כל שנותר לי לעשות הוא לאחל לך בהצלחה עם הדרך הזו. אלו זוג תחביבים שאכן משלימים האחד את השני בצורה נהדרת. |
|
|
(לפני 11 שנים)
יש פספוס בולט אחד במפה - אין בה סימון נקודות מים (שתיה) או נקודות עזרה ראשונה
או גם חניוני שטח ללילה או להפסקת אכילת יום לאורך מסלולי ההליכה. אתה צריך להיות מצויד במידע מקביל שנותן את הנ"ל.
|
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אנקה,
זו הפעם השנייה שאת מצליחה להעלות סומק בלחיי. עוד אהיה צריך להתחיל לחסוך במבות בגללך.
|
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
בוב יקירי, להגשים חלום דרוש אומץ.
אני מעריצה אותך ולא רק בגלל הביקורות המקסימות שאתה כותב.
|
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אנקה,
אם להתנסות בחוויות ששנים היו רק בדמיון ולקיים חלומותי נכנס להגדרה של אומץ אז אני מקבל את ההגדרה שלך.
|
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אתה בחור אמיץ בוב.
ניכרת מהביקורת אהבתך למולדת.
|
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
רץ,
תודה על המילים החמות. אין צורך להמעיט בערך מסעותיך, עצם הרגישות שלך לנושא מעידה כי ספגת מהם לא מעט.
|
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
חמדת,
תודה על הקישור. כתבה נחמדה, אם כי דווקא על שביל ישראל יש לי ביקורת שלא תמיד מחמיאה. השביל עצמו בעצם מחבר בין מסלולים מרכזיים מאוד יפים. אבל בגלל שהוא רציף, בקטעי החיבור בניהם את מוצאת את עצמך הולכת על צידי כבישים בצורה שלפעמים יכולה לסכן חיים. ההליכה היא לא רק בטבע אלא לפעמים בתוך הווי אורבני מוחלט (הטיילת בנתניה ביא חלק משביל חוצה ישראל- יפה בפני עצמה אבל אישית אני רואה לנכון לעשות נקודות חיבור טובות יותר דרך השדות הסובבים את נחל אלכסנדר וחיבור דרך המטעים והמושבים אל מושב אודים ומשם לחלק שמוביל לחוף הים באזור פולג) מה גם שמסלולים נהדרים ומאוד יחודיים בטבע הארץ הושמטו מהמסלול הזה וחבל. מה שאני מנסה להגיד שחוצה ישראל יכול להעשות גם בתכנון עצמי ולא ע"פ מסלול מובנה.
|
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
חני,
תודה על המילים הטובות. אני שמח שהצלחתי להעביר מעט מחוויותי האישיות.
|
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
סיטרין,
בפרופיל שלך את מצטטת את המפורסם בקטעי אליס בארץ הפלאות. אולי כדאי שפשוט תמלאי אחר הכתוב ותתחילי ללכת. אל תוותרי על חלום שיכול למלא את עולמך. כצעד ראשון תמצאי עם מי לטייל כדי לדעת איך לעשות את זה אחר כך בכוחות עצמך.
אני מאוד מסכים עם המשפט האחרון שלך. גם עבורי המדבר הוא הנוף הקסום ביותר שיש. |
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
בוב http://www.shvilhozeisrael.com/
https://www.youtube.com/watch?v=MJesxU_ASSw |
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה,
תודה על הסיפור האישי.
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
אין כמו מסע למרחבי הטבע בכדי להתחבר לאני הפנימי, כתוב ברגישות נפלאה, כך הם מסעות נעורי שהיו צנועים יותר.
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
בוב -ראיתי כתבה בנושא ביומן שישי https://www.facebook.com/yomanAyalaHason
וכן אני מפנה אותך לאתר האוגדן החדש שביל חוצה ישראל-http://www.shvilhozeisrael.com/
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
בוב ביקורת רגישה כל כך .כתבת יפה על להכיר את הארץ דרך הרגליים.
|
|
|
קטריקן
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
האומץ הזה מדהים, תמיד תהיתי איך זה לטייל לבד
ותמיד וויתרתי, זה החלום בהקיץ שלי, אולי יום אחד.. המדבר הוא הנוף היפה ביותר שיש, מתמכרים לנוף הזה בקלות :) |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
יום אחד, יצא אבא שלי עם שני חברים לטיול במדבר יהודה.
באחת מהפניות הם החליטו לחתוך את השביל ולקצר את הדרך. זה כמובן לא היה רעיון טוב. היה מאוד קל לרדת בערוץ, אבל הרבה יותר קשה לעלות בערוץ הנגדי בחזרה. וכך הם איבדו את דרכם ואת הקשר עם שאר העולם, שתו את כל המים שהיו ברשותם, והיו אבודים באופן כללי.
הסוף היה טוב, שכן אבא שלי ידע לנווט את דרכו בעזרת הכוכבים, ולסנן את מי השתיה שהוא מוצא את דרכו. הוא חזר הביתה, רזה יותר, חכם יותר, ועם דיזנטריה. זה מה שהמפה הזאת מזכירה לי. אז לטייל חשוב, אבל באחריות. |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
