ביקורת ספרותית על הארלקין מאת ברנרד קורנוול
ספר בסדר

---

סוכריה בעטיפה עבשה משהו.

למה אני מתכוון? – יש פה גרעין היסטורי מרתק, שעטוף בסיפור בינוני שמנסה להנגיש אותו יותר.

אל הזירה הגיעו שתיים, בפינה השמאלית אנגליה ובימנית אויבתה השנואה צרפת בקרבות שממש קרובות לגונג הפותח של מלחמת מאה השנים, שבתורה התרחשה בישורת האחרונה של ימי הביניים באירופה.
איזו תקופה עלובה... ה"ציוויליזציה" האירופית בעליבותה, בסחרור של אלימות, בורות, טקסיים אוויליים, ומונותאיסטיות נוצרית-אלילית.
ועם זאת תקופה שכאילו חושפת בפרהסיה את האופי האנושי האמתי, הזה שהראליסטים ביננו יגידו שהוא חלק מהדי.אנ.אי שלנו שבו או שנושמד או שנשמיד, עם הפסקות קצרות של ליקוק פצעים.

אז הסוכרייה שבספר היא הרקע ההיסטורי האמתי, האירועים שקרו באמת ותיאורי המסע, הקרבות, החיילות והנשק של האירופאים האנגלים והצרפתים (והגנואנים להשכיר) בתיאור מעולה שכמוהו לא קראתי. הזרקור שמאיר על הקשתות האנגליות, שחוץ מהיותו מעניין ומעשיר מאוד בידע, גם מראה שוב (כאילו צריך עוד דוגמאות) איך אווילות אל מול טכנולוגיה עדיפה (לא תמיד מתקדמת) מושרשת בתפיסת עולם של מפקדים ומנהיגים, שלא משכילים ללמוד ומשכנעים את עצמם בעליונותם ומזלם – מדהים לקרוא כיצד טבחו הקשתות האנגליות בצרפתים מסתערים שוב ושוב ללא הסקת מסקנות (בדיוק כמו מאות שנים אחר כך מכונות ירייה טבחו ברגלים מסתערים, וטילים אל מול טנקים דוהרים...).

ברנרד קורנוול מפליא לתאר את המהלכים, הפרטים הטכניים והקרבות ומפיח ממשות במה שקרה לפני מאות שנים.
עם זאת הסיפור מסביב טיפשי משהו, ונראה מאולץ כדי להפוך את הספר לרומן היסטורי טוב, ולא רק סיפור היסטורי טוב – אז בלעתי אותו, כמעט ויתרתי בשליש הראשון, אבל המשכתי לקלף את העטיפה ולא התאכזבתי, מצאתי את הסוכרייה בסוף ומאוד נהניתי.

בקיצור ספר טוב ומעשיר, סיפור בינוני ומטה – אבל שמח שקראתי כי השכלתי.

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על הארלקין