ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 במרץ, 2014
ע"י פרל
ע"י פרל
בספרו "צייד החתולים" (הוצאת זמורה־ביתן, 1990), שב סופר המתח האמריקני הוותיק אלמור לנארד ורקם עלילה מותחת, שנונה וכייפית לקריאה, שיש בה דמויות חזקות, דיאלוגים שנונים הומור ואקשן. גיבור הספר הוא ג'ורג' מוראן, בעל מלון ממיאמי. "כשהיה בן שמונה עשרה שם במקום הלא נכון את התבונה שרכש בהיותו בן שבע והתנדב למארינס. כך אמר, כדי לא להיות מגויס, כדי שתהיה לו זכות בחירה בעניין, אבל לאמיתו של דבר חיפש הרפתקאות. ומצאן. בהיותו בן עשרים ואחת, בתחילת מחזור חדש, עזב את המארינס ואת עיר מולדתו, דטרויט, מישיגן, והלך לעבוד בחברת מלט, להרוויח הרבה כסף. זה היה במיאמי, פלורידה" (עמוד 12).
שש־עשרה שנים אחרי שהשתחרר החליט מוראן, לפרסם מודעה בזו הלשון: "צייד החתולים מחפש את הנערה שרצה על גגות הבניינים וניסתה להרוג אותו". המטרה – לאתר את הצלפית שנהגה לארוב לו ולחבריו למארינס (חיל הנחתים האמריקני) בעת במהפכה ברפובליקה הדומיניקנית. מוראן נודד בעקבותיה ממיאמי אל שדה־הקטל הזר, שהפך זירה למזימות רצח וקנוניות בינלאומיות. אבל הוא עתיד לגלות שכישוריו כאיש המארינס עתידים להידרש גם קרוב לבית, במיאמי.
סקאלי, שוטר לשבר מניו־יורק, איים על מוראן באקדח עם משתיקקו והבהיר לו שאם לא יעשה כמבוקשו הוא יהרוג אותו. מוראן לא איבד את שלוותו ובעודו מצדו השני של הדלפק טילפן לפקיד הקבלה של המלון והורה לו לקרוא למשטרה. אין לך הוכחות נגדי הטיח בו ג'יקגס, אך מורה השיב: "לא קראתי להם בשבילך" (עמוד 212). רגע לאחר מכה שלף מוראן מן המגירה אקדח קולט 45. ג'יגס החל להרים את ידו האוחזת באקדח ומוראן "לחץ על הקת כשמשך בהדק, לחץ ומשך בהדק וראה את ג'יגס עף מהשרפרף. ראה את הבעת פניו ברגע הזה, פה פתוח, וברגע הבא ראה אותו מוטל על רצפת הויניל, ראש לחוץ אל בסיס הספה. הוא ראה את ז'קט הפסים הקמוט מאדים, ראה את היד החזיקה באקדח זזה וירה בו שוב, קולות הנפץ הראשונים עדיין מצלצלים באוזניו" (עמוד 213).
כאמור, ספר קליל וכיפי. נחמד מאוד.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת