מהספרים היפים שקראתי. זהו ספר מהסידרה של ציון. ציון הוא ילד שגדל בבית שאן במפחת מצוקה. בשלב מסויים הוא מטומץ עי משפחת שרוני מחיפה
ולאחר מכן-נמסר לקיבוץ-בספר ילד חוץ. לאחר מכן הוא מגיע לסוג של משפחה מאמצת כשלאימה החברמנית קוראים ירדנה.
בספר הזה הוא בן 16 ומספר על החברויות שנוצרות בין הילדים שאצל ירדנה, הסיפורים הקשים של חלקם
וגעגועיו לאהובתו הניצחית בתיה. את בתיה הכיר כשהיה ילד וראה אותה בים,מאז היא גם התגלגלה במוסדות.
בספר הזה הם נפגשים ומסתבר שהיה לה חבר והיא כבר לא מאוהבת בו.
הוא מתמודד עם המצב,שיוורון הלב וההתבגרות. מהספרים היפים ביותר של גלילה רון פגר לטעמי.

גדלתי על סדרת הספרים הזאת וזו פשוט נוסטלגיה מעולה ממש.
גם סדרת ההמשך של ניר שרוני מומלצת.
מתאים לגילאי בי"ס היסודי הבוגרים (ד-ו).

הראשון שקראתי, כיתה ב', בלי ניקוד, בלי תמונות.