ביקורת ספרותית על לנצח - בני האלמוות #1 מאת אליסון נואל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 בינואר, 2014
ע"י Smother


- בני אדם לפעמים יכולים כאלה קטנוניים ובלתי נסבלים .
למה אומרים שזה "מועתק מדמדומים" ? אך ורק בגלל הרעיון הבסיסי , נערה מגיעה לתיכון חדש ופוגשת ערפד .
זהו ! אין שום דבר דומה כאן יותר ! תפסיקו עם השטויות שלכם אנשים!
אליסון נואל לקחה רעיון בסיסי , בעקבות "אופנת הערפדים" שמושכת כל כך הרבה וכנראה שגם אותה ( אז מה ?) , והיא כתבה ספר מקורי ! כן כן ! מקורי ! הדימיון סחף אותה למקומות אחרים , די עם ההשוואות אוף -

אז בקיצור ,
הספר הראשון של הסדרה ( לא אדבר על הספרים האחרים שדי אכזבו אותי ) מעביר את הזמן מעולה
כתיבה קלילה , חמודה , מהנה .
בקשר לדמות הראשית , אוור בלום , לפעמים היא יכולה להיות מאוד עמוקה וכזאת שקל להתחבר אליה ולפעמים היא פשוט בלתי נסבלת אבל אני אוהבת אותה . קראתי את הספר , די מזמן . השאלתי אותו מהספרייה יחד עם עוד ספר שקוראים לו "הבחירה " .
לפי התקצירים של שניהם , נמשכתי יותר לבחירה , והתחלתי לקרוא אותו . את לנצח הבאתי לאחותי שתקרא , משום מה הכריכה מצאה חן בעיניה . . . אז קראתי את הבחירה עם ציפיות רבות והתלהבות , *לא נכנס לזה עמוק מידי* , אבל האכזבה , הגיעה די מהר .
באותו זמן , גם אחותי הפסיקה לקרוא את לנצח , בגלל " לוח זמנים" עמוס . אז אני התחלתי לקרוא אותו מתוך שעמום , הפעם בלי יותר מידי ציפיות .
אני חייבת לומר לכם משהו , אם כבר השוואות : בלה הייתה דמות בלתי נסבלת , ואוור כל כך שונה ממנה !
נכון שברוב הפעמים , העלילה היא זאת שקובעת אם הספר טוב או לא . אבל בספר הספציפי הזה , הדמות הראשית גרמה לי להשאב אל תוך הספר עד המילה האחרונה בעמוד האחרון , וגם הכתיבה של אליסון נואל תרמה להמשך הקריאה .
גם אם יש כאלו שטוענים כי "הסיפור שחוק " , "העלילה היא סתם חיקוי עלוב " וכ'ו וכ'ו ,
( שדרך אגב - אני מוכנה להתערב שרובם סתם מעריצי דמדומים שפשוט קראו את התקציר ואת העמוד הראשון או שלא יכלו להתנתק . )
אם מישהו מכם , רוצה להעביר את הזמן עם פנטזיית נעורים מקסימה , אז אני ממליצה על הספר הזה בחום .
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ