לאסי חוזרת הביתהאריק נייט1אני זוכרת, אני זוכרת כשהייתי בת 7 קראתי אותו. למה 7? טוב, הספר הוא ילדותי במקצת, יש כאלה שלא יסכימו איתי, אבל הי? זו דעתי. הוא אולי מרגש, אבל לא סוג הספרים שאני אוהבת. אני מעדיפה סגנון אחר, יותר יצירתי, יותר דמיוני. אני יודעת שזה מתאים לגיל שלי אבל אני לא חושבת, אני מעריצה ספרים אחרים בעלי סגנון בוגר יותר וכמו שאמרתי. יצירתי,דמיוני, אומנם זה המאפיינים משתייכים לספרים לגיל הרך אבל מי אמר שהרפתקאות ודמיון מזיקים למישהו? במיוחד לגיל בוגר... הספר לא תפס איזשהו מקום עמוק בלבי, הוא לא ספר "מדהים ומרגש" שאני פשוט מעריצה! אז לסיום הביקורת: ספר ילדותי ויכול להיות מרגש לסוג אנשים אחרים.
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)פרנסס הודג'סון ברנט9הלכתי לספרייה, אומנם היה זה יום שמשי ושטוף שמש אך בחרתי את הספר הזה, שמספר על יום גשום במיוחד. אני פשוט אוהבת את הספר הזה! הוא כל כך מרגש וכל כך אמיתי יש בו כריכה מצוינת, מילים גבוהות, אני פשוט רואה את עצמי כשרה קרו הקטנה והמסכנה. כאלו ספרים אני אוהבת! כאלו שאני יכולה לראות בראשי את המתחרש בפנימייה, ולמרות התמונות שאין כל כך הרבה וזה נפלא בעיניי יש את הדמיון של החדר של שרה, לדמיין את שרה בעצמנו. לא לפי הכריכה אלא איך שאנחנו רואים את שרה, ילדה קטנה ורזה בעלת עור חיוור ושיער שחור. (ככה לפחות אני ראיתי אותה) מה שבאמת מיוחד בספר הזה הוא הדמיון הזה, מאיפה הוא כולו בא? אני רוצה לשבח את "פרנסס הודג'סון ברנט" המדהימה על הספר שגרם לי כל כך טוב! ועם זה בלילות קרים מתחת לשמיכה בעיניים דומעות מהספר? אז כן, ככה אני הייתי. הספר מאד מרגש הוא סוחף אותנו ומחייך משרה קרו הקטנה על האומץ הרב שלה, היא דמות מופת נהדרת בעיניי! ♥ בקיצור: ספר מדהים! חבל למי שלא קורא למרות העובי שלו תיסחפו אל הספר ובלי לשים לב כבר תהיו בעמוד האחרון, ותגידו לעצמכם: "למה? למה אין המשך?" :)
החברות הכי טובותפטריציה שרודר2ספר נחמד, קליל ומתאים לילדים ולבני נוער. ימית וליה היו החברות הכי טובות, ימית הייתה חברה של קובי. ליה אהבה את קובי, ולכן לא הסכימה שימית תצא איתו. ימית חברת אמת, היא מוכנה לוותר על מי שהיא אוהבת לטובת חברתה שהיא אוהבת את קובי. ליה מתאכזרת לימית, ליה מעדיפה את קובי חבר של ימית על פני ימית שוויתרה על קובי למען ליה. אבל מה אם קובי? קובי אהב רק את ימית. ספר קליל, נחמד. לא יותר מזה.
עץ החצי-חציאתי אפל2אני אהבתי אותו, מבחינת הכריכה המרהיבה והתוכן המסקרן שרוצה שרק יקראו אותו, יקראו את הספר. אז התחלתי לקרוא, ההתחלה מוצא חן בעיניי מאד, זה כבר העיד על סוג הספרים שאני אוהבת. זה מספר על ילדה, מאי ילדה פשוטה שהולכת לבית הספר, אוכלת, יושנת, אבל אז יום אחד צרעה לא עזבה אותה מאי כל כך כעסה על זה "עופי מפה!", אמרה מאי לצרעה. בהתחלה היה משונה, למה שצרעה תתדבק לילדה? אבל הבנתי שזה ספר שמעיד על כך שהצרעה היא משהו מיוחד בסיפור, לפי הכריכה וגם לפי העמודים שהצרעה מספרת. אמה של מאי נעלמת, ומאי צריכה לצאת לחפש את אמה, אבל קודם למצוא את עץ החצי-חצי. בשביל לא לגלות מה זה העץ הזה תצטרכו לקרוא. ספר מקסים! :-)
סוף העולםאשכר ארבליך-בריפמן3מקסים ומדהים! כל כך מרגש מהמיוחדות של הספר, זה מאד עצוב כשקית' מתה כי הארון נפל עלייה, זה היה מאד עצוב. הסדרה מעולה!!!!!!!!!! וכן גם הספר הזה!! מצמרר ומקסים! ממליצה בחום!! :) ♥
ג'יין אייר [מהדורת 2007]שרלוט ברונטה2אפשר להגיד שזה ספר מיוחד במינו, הוא מתאים לגילאי 11 ומעלה לפי דעתי, ספר בעל כריכה מעניינת תקציר מקסים!, וכך גם הספר לא אהבתי אותה ברמות שאני אוהבת ספרים וקוראת אותם כמה פעמים כמו "לראות בעיניים עצומות", זה עצוב כשג'ון מציק ומתאכזר לג'יין ככה סתם כי זה מוצא חן בעיניו, אימו הזקנה לא שמה לב כלל! זה מזכיר סיפורים רבים שהדמות הרעה תמיד עושה מעשים אכזריים לדמות החלשה שבמקרה היא יתומה או אין לה אבא ואמא, סיפורים כאלה מאד מרגשים בעיניי. ספר נחמד.
אבני הכוחאשכר ארבליך-בריפמן3וואו! כמה שזה מדהים! ספר כל כך מתוק ומדהים כריכה יצירתית והספר מאד סוחף... הלכתי לספרייה לקחתי אותו ומה שקרה קרה! כבר מצאתי את עצמי בעמוד 103 מתעניינת בעיקר מהכריכה שכל כך אהבתי אותה, ומהמילים היפות הכתובות בשפה כה גבוהה, זהו ספר מדהים ביותר! ואין לי מה לומר חוץ מ- תקראו דחוף!!
הנסיכה הקטנהפרנסס הודג'סון ברנט2ספר מקסים ביותר, ההרגשה הזו של שרה קרו הקטנה כשאביה מת פשוט קורעת את הלב,זה עצוב מאד, כשהיא נשלחת לעליית הגג היא פוחדת זה כמובן מפחיד להתרגל לעושר כזה ולבסוף להישלח לעליית הגג בלי שהיא יכולה לעשות משהו, כי אין לה אף אחד בעולם שיחכה לה בחוץ. ספר מדהים ביותר מאד מרתק ודרוש דמיון רב להיכנס לראשה של שרה ולחשוב מה אתם הייתם עושים במקומה. מדהים!
האריה שאהב תותתרצה אתר7"מאז הוא אוכל רק מה האמא שלו מכינה והוא כבר לא בוכה ולא מתנהג כמו טיפש..." הספר היה יכול להיות עם פוטנציאל לנהדר, אבל ברגע שיש משפט שבו מועבר מסר עם קישור לפיו אם אתה בוכה אתה מתנהג כמו טיפש- זה דבר שלא הייתי מקריאה לילד שאני מאחלת לו לגדול עם חיבור לרגשות שלו. אנחנו יצורים מורכבים, אנחנו לפעמים אוהבים דברים מוזרים שלא כל כך מתאימים לטבע שלנו, כמו שאריה לא כל כך אמור לאהוב תות, אבל הנה אריה שדווקא כן אוהב תות כי זה מה שהוא אוהב וזה לא משהו שניתן להסביר דרך "היגיון". כמה חבל שמשפט כזה נמצא בספר ילדים...
האריה שאהב תותתרצה אתר0בדיקה אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
האריה שאהב תותתרצה אתר5יש ספרים שנחשבים לקלאסיקה, אך למרבה הצער אין בהם שום ערך והם אינם מקנים לילד שום דבר מלבד קלות ראש.
האריה שאהב תותתרצה אתר14נצחון הדיקטטורה של בני אבישי: עד שלא תקריאו את הספר הזה 600 פעם רצוף לילד או לילדה שלכם ותראו אותה או אותו מחייכים באושר ומבקשים לשמוע את הסיפור "עוד פעם", לא תבינו את גודל הגאונות שלו. נכנסתי עם אבישי בני המהמם בן השנה ושמונה חודשים לחנות הספרים. הוא החזיק את הספר וצעק "תות" "תות". קראתי את הספר כי לא זכרתי על מה הוא מדבר. לא אהבתי את העלילה, לא אהבתי את הציורים, לא אהבתי את הניסיון לחנך ולא אהבתי את החריזה ולמעשה לא אהבתי כלום בספר הזה. אבישי המשיך לצעוק "תות" בכל החנות והחלטתי לקנות לו את הספר בכל זאת ומאז זה הספר שהוא הכי אוהב. אז אחרי 20,00000 פעם שנאלצתי להקריא את הספר הזה, ולאחר שנחרדתי לגלות שאני מכירה אותו בעל פה גיליתי שהספר גאוני. אחד הקטעים האהובים עלי במיוחד זה אחרי שהאריה סוף סוף מקבל את התות וצועק "אני לא אוהב תות, אני לא אוהב תות, זאת היתה פשוט טעות כל העניין הזה עם התות".אני מרגישה קצת מוזר. כמו שיר ששמעתי בגלגלץ ולא אהבתי אבל בגלל שטחנו לי אותו כל דקה ברדיו התחלתי לאהוב אותו ואפילו חשתי רצון וצורך לקנות את הדיסק עם השיר... בכל אופן, אם זה הופך את אבישי למאושר, אז אני שמחה. תותים אני לא אוהבת, אבל את הספר הזה למדתי בכוח לאהוב.
האריה שאהב תותתרצה אתר11כיף להקריא לנכדים. איני מחפש פרשנויות מלומדות. ציורים חמודים. תוכן המאפשר לילדים הרכים להזדהות. אוצר מילים די גדול. הקראתי את הספר לנכדתי בוודאי יותר מעשר פעמים. כשאני משחק את האריה ואת אמא שלו ואת הקריין. סוף טוב הכל טוב. מאד חמוד , מאד מומלץ. בכלל כיף לסבא לשמוע "סבא תקריא לי ספור". כיף שיש לי זמן לסבים יש זמן כבר אין להם סיבה לרוץ. השאלה הנשאלת מי נהנה יותר הנכד או אני . נראה לי שהתשובה שאנו נהנים באותה מידה וזהו תענוג ואהבה גדולה. בקיצור רגע של נחת.
האריה שאהב תותתרצה אתר10אני כותבת ביקורות על רק קומץ ספרי ילדים, זה אחד מהם. *** אני חייבת לומר, הספר הזה עלה לי על העצבים הרבה מאוד פעמים, בגלל שלפני כמה שנים שאני ואח שלי (שקטן ממני בשלוש שנים), חלקנו חדר משותף (עד היום יש לי טראומות), ואמא הקריאה לנו את הספר. הכל טוב ויפה, אמא הקריאה לנו כמה פעמים את הספר, אני די אהבתי אותו בפעמים הראשונות, ואח שלי המשיך להלהב ולהתחנן לעוד. ומה קרה? השתגעתי לגמרי! זה מה שקרה! כל ערב אותו ספר שמעצבן אותי לגמרי. לא נראה לכם שלפעמים קצת צריך לגוון? איזה אירוניה, מה שקרה לאריה עם התות קרה לי עם הספר. *** טוב, אז בואו ניקח את הספר מהנקדות היותר חיוביות שלו. הוא ספר מקסים ומתוק לילדים קטנים, אם ילדים רוצים לקרוא אותו אני חושבת שהם יפסיקו לרצות בכיתה א'/ב'. הספר מתוק ונחמד, אבל אנא מכם, גוונו אותו עם ספרים אחרים ואל תכנעו לילדים שלכם כי יכולה להיות באותו החדר אחות גדולה שמתחרפנת לה בשקט.
האריה שאהב תותתרצה אתר10ספר נורא יפה אני קראתי את הספר הזה לאחינים שלי והם מה זה אהבו את הספר יש גם על הספר הזה הצגה בסוף החודש הזה ואני לוקחת אותם להצגה הזאת וטוב שבאתר הזה יש גם ספרים לילדים
האריה שאהב תותתרצה אתר9הספר הזה מעצבן אותי מכמה סיבות: 1. שם הספר מטעה. הייתי קוראת לו 'האריה שרצה תות' כי ביער שבו הוא גדל בכלל לא היה תות, וכנראה הוא מעולם לא טעם תות. 2. החזרה על המילה תות ביחיד די מעצבנת, למרות שאחרי מספר הקראות מתרגלים לזה וילדים אוהבים את זה. 3. אין הרבה חרוזים בסיפור, וכשיש הם מטופשים ונראה שנעשו בכוח. 4. מאז שהאריה הבין שהוא לא אוהב תות, הוא כבר לא מבקש תות, לא מתנהג כמו טיפש ואוכל רק מה שאמא שלו מכינה לו. למה הרצון לדברים שאין הוא טיפשי? זה הרי מאוד טבעי ושאפתני. המסר הזה שגוי בעיניי. 5. המסר של הספר הוא שאם מתעקשים על משהו אחר כך מתחרטים על זה. אין לתאר כמה הוא שגוי בעיניי. עקשנות אינה תכונה רעה, היא מאפשרת לפתח יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. כשילד מתעקש על משהו שהוא רוצה להשיג, הייתי מעודדת אותו למצוא דרכים להשיג את זה ובטח שלא לקרוא לו טיפש. 6. אני חושבת שההתעסקות הבלתי נסבלת של הורים עם מה שהילדים שלהם אוכלים, או לא אוכלים גרמה לספר הזה להיות רב מכר. בשני העמודים הראשונים מציגים ציורים של כל מני מאכלים רגילים, חלקם בריאים יותר וחלקם פחות. והמשפטים הראשונים בספר גם הם מתעסקים באוכל. מאכלים בריאים שהאריה לא רצה לאכול כי הוא רצה רק תות. הרצון האובססיבי של האריה לתות אולי נובעת מהרצון של אמא שלו שיאכל מאכלים אחרים. 7. האריה גנב לילדים את התות, מתוך תיקי האוכל שלהם שנפלו על הארץ. אריות רצים מספיק מהר ובטוח מהר יותר מבני אדם כך שהוא היה יכול להחזיר להם את תיקי האוכל ולבקש מהם לאכול את התות. הייתי משנה את הסיפור מהנקודה הזאת והלאה. 8. התפקיד המגדרי בספר מאוד בעייתי. מבחינת האיורים, איור של אמא שנפרדת מהבן שלה שיוצא לטיול כשהיא לובשת סינר. האיור של אמא לביאה שעומדת ומסתכלת על האריה אוכל את מה שהיא הכינה ומתמוגגת מאושר. מבחינת הכתוב, "... אמא שלהם שמה להם בתיק האוכל תות", "וכל אמא ואמא שאלה את הילד שלה: מה אתה רוצה לאכול, חמוד?" מה כן אהבתי בספר? בעיקר את האיורים של דני קרמן והשימושים השונים שהוא עושה עם התות. בגדול, למי שלא מתעמק במסרים הסמויים והגלויים, ספר קל להקראה ואחרי פעמיים-שלוש כבר זוכרים אותו בעל פה.
האריה שאהב תותתרצה אתר5ספר מתוק וחמוד שילדים קטנים יאהבו .קראתי אותו תוך דקה ואפילו פחות אז מה . העיקר שהוא טוב,אני ממליץ לילדים קטנים שיאבהו אותו מאוד!