ביקורת ספרותית על כישוף למתחילים - הספרייה של בבל # מאת קלי לינק
ספר מעולה

---

אם אתם מחפשים את הביזארי וההזוי, אז בספר הזה יש את כל מה שיש בדמיון או בחלומות הכי פרועים, ובמיוחד, את מה שמעבר.
קובץ סיפורים מעניין. כל סיפור ? זורק אתכם לכיוונים אחרים. היא גם מאוד מצחיקה ושנונה, והרעיונות שיש לה ? לוקחים אתכם למחוזות תמוהים ביותר! לא תדעו איך להגיב...

סיפור אחד, הוא על ארנק ישן, שבו יש עולם שלם של פיות! שבו סיפור אהבה, כל כך מתקתק, כל כך קיטשי, רוקם עור וגידים :"הנה הסיבות שבגללן יצאתי לדייט עם ג'ייק, בגללן, ומפני שהוא הזמין אותי. הוא שאל אם אני רוצה ללכת לסרט, ואני שאלתי אם אני יכולה להביא את סבתא שלי ואת נטלי ואת נטשה. הוא אמר שבטח, וככה ישבנו חמישתנו וצפינו במעודדות צמודות, ומדי פעם זופיה הפילה כמה ממתקי 'מילק דוד' או קצת פופקורן אל תוך הארנק שלה. אין לי מושג אם האכילה את הכלב, או שהיא פתחה את הארנק בצורה הנכונה וזרקה אוכל על בעלה...התאהבתי בג'ייק, כי הוא סיפור בדיחות טוק-טוק טיפשיות לנטלי, ואמר לנטשה שמכנסי הג'ינס שלה מוצאים חן בעיניו. התאהבתי בג'ייק כשהוא לקח אותי ואת זופיה הביתה. הוא ליווה אותה עד לדלת הכניסה שלה ואחר כך הוא ליווה אותי עד לדלת שלי. התאהבתי בג'ייק כשהוא לא ניסה לנשק אותי..."

גם, למדתי מושג חדש, מעניין שנקרא ססטינה. ססטינה היא שיר בעל מבנה המציית לכללים הבאים:
בשיר 39 שורות: שישה בתים בני שש שורות כל אחד, ולבסוף בית בן שלוש שורות.)ויש עוד כללים, להמשך עיינו בויקיפדיה, עם כותבי הססטינות נמנים פרנצ'סקו פטרארקה, דנטה אליגיירי, רודיארד קיפלינג, עזרא פאונד, ויסטן יו אודן ואליזבת בישופ.

(כשגיגלתי, רציתי לדעת מה זה בדיוק, נתקלתי בשיר הזה. כל כך יפה ונוגע, הייתי חייבת לפרסם אותו כאן במלואו! נכתבה כקינת חתן על אהובתו)

לֵישֵׁב מְעוֹנֵךְ/ ססטינה*


מֵאָז הָלַכְתְּ צְבִיָּה בָּרָה, אֶל מְחוֹזוֹת הַטֹּהַר
יָדַעְתִּי אַךְ לֵילוֹת תּוּגָה שֶׁל שְׁחוֹר וְדֶמַע,
מַרְאוֹת זִכְרֵךְ אֵינָם מָשִׁים לְרֶגַע, וְהֵד מֵיתָר
קוֹלֵךְ הַמִּתְחַלֵּשׁ, נוֹשֵׁק חֲלוֹמוֹתַי בְּמִלּוּאוֹ שֶׁל סַהַר
אֶת אֲבִיבַיִךְ, כַּלַּת הַנֶּצַח, מָסַרְתְּ בְּטֶרֶם עֵת
כָּלוּ בִּנְהָרוֹת בָּכָא וְצַעַר, אֶל מִיתַת עוֹלָם

שָׁרְשֵׁי הַנֶּגַע אֲשֶׁר גָּדְעוּ זַרְעֵי פִּרְקֵךְ עַד עוֹלָם -
הִכּוּ סוּסֵי מַחְשְׁבוֹתַי וְתֻמָּתוֹ שֶׁל טֹּהַר
וּדְמִי יָמַיִךְ אֲשֶׁר נָמוֹגוּ בְּמֶרְחֲבֵי הָעֵת
הוֹתִירוּ אֶת אִלְּמוּת מִלָּי עַל צְהֹב הַדַּף מִדֶּמַע,
כְּשֶׁנַּפְשִׁי מַשְׁקִיטָה תּוּגָתָהּ בְּלָגִין הַשֵּׁכָר מוּל קַדְרוּת הַסַּהַר
כְּשָׁאוּל בְּעִתּוֹ, הָרוֹדֵף אַחַר נֹחַם בְּנִגּוּן כְּלִי מֵיתָר

לוּ נִתַּן בְּיָדִי, לְכוֹפֵף שְׁעוֹנוֹ שֶׁל הַזְּמַן בִּפְרִיטָה עַל אוֹנוֹ שֶׁל מֵיתָר
וְחִזּוּר לֵיל כְּלוּלוֹת, לִהְיוֹת לְצִדֵּךְ אֶצְעָדָה עַד עוֹלָם,
לִשְׁאֹף אֶת בֹּהַק-שָׁנִי בְּשֵׁלוּתֵךְ בְּנָגְהּוֹ שֶׁל סַהַר
וּפֶרַע אוֹן אַרְגָּמָן תַּלְתַּלֵּךְ הַבָּסְרִי, וְהַמַּגָּע הַבְּתוּלִי שֶׁל טֹהַר
אֶצְבָּעֵךְ הַשִּׁלְגִּית, הַמּוֹחָה בְּרַכּוֹת שִׁיּוּר עַצְבוּת וְדֶמַע,
אָז אָבוֹא אֶל סִפֵּךְ בְּמִקְסָמוֹ שֶׁל שָׁוְא, לוּ תַּתִּיר לִי הָעֵת

כֵּן אָבוֹא בְּשַׁעֲרֵךְ, עִירִי, לְקַיֵּם אַוָּתִי בְּבָקְרוֹ שֶׁל הָעֵת
כְּשֶׁרוּחוֹת הַמִּזְרָח, יַרְנִינוּ בְּשָׁרְקָם כִּצְלִילוֹ שֶׁל מֵיתָר
וּבְיִפְעַת חִיּוּכֵךְ הֶעָנֹג, תָּנִיסִי לִבְלִי שׁוּב את הַדֶּמַע
עַד יִבַשׁ וְיִזְהַר כִּפְנִינָה, בִּנְגוֹהַת תִּפְאָרָה עֲלוּמָה וְתִקְוָה לְעוֹלָם
לְהָשִׁיב פּוֹחֲזוּת שֶׁאָבְדוּ מִשֶּׁכְּבָר, וְלִשְׁתֹּל מֵחָדָשׁ אֶת הַטֹּהַר
כְּתִינוֹק בֶּן יוֹמוֹ הַיּוֹנֵק פְּטָמוֹת וְשׂוֹחֵק בְּלִי מֵשִׂים עִם הַסַּהַר

וּבֵין כְּסָתוֹת שֶׁל פּוּכִים מוּל חֶצְיוֹ שֶׁל סַהַר
נִתְכַּרְבֵּל הֲפוּכִים רֹאשׁ וְרֶגֶל בָּהּ בָּעֵת -
נְדַקְדֵּק בִּתְוָאֵי עֲרָיוֹת וְנִסְקֹר בְּחֶמְדָּה אֶת עָנְגוֹ שֶׁל טֹהַר
עַד בִּיאָה, וּרְגִיעָה בְּשַׁלְוַת צְלִיל עוּגָב עִם דְּרִיכַת קוֹל מֵיתָר.
אָז יַכִּירוּ כֻּלָּם, כִּי קְשׁוּרָה אַתְּ אֵלַי בָּעֲבוֹתוֹת עַד עוֹלָם
כִּקְשִׁירַת לוּלָאָה וְעָצְמַת הַפְּלָדָה, וְיִתַּם לְתָמִיד שְׁאָר הַדֶּמַע.

וְאַחֵר שׁוּב אֵעוֹר אֶל עֱנוּת מַחְשַׁכִּים וְאֶגְלֵי הַדֶּמַע
לְבַכּוֹת מַה רַבָּה עָגְמָתִי עֵת נֻפַּץ בִּדְיוֹנִּי מֵחֻדּוֹ שֶׁל סַהַר
לְהַבִּיט נְכוֹחָה אֶל יֵשׁוּת כִּי מָרָה הִיא לְעוֹלָם
וְלִתְפֹּשׂ קִיּוּמָם שֶׁל הַיֵּשׁ וְהָאַיִן בָּהּ בָּעֵת.
אֵיךְ נָמוֹג מֻשָּׂאִי בְּלֵילוֹת בַּלָּהָה וּבָדָד, בְּאֵין מֵיתָר
שֶׁיַּשְׁקִיט יְגוֹנִי מֵאָבְדָן חִיּוּתוֹ שֶׁל הַטֹּהַר

זֶה הַשִּׁיר הֶחָתוּם בִּמְלִיחוּת הַדֶּמַע עַד תָּבוֹא לוֹ הָעֵת
כְּשֶׁהַסַּהַר בְּאִלְּמוּת מַבָּטוֹ יְלַוֶּה בַּרְבּוּרִי כְּתַחְלִיף קוֹל מֵיתָר
עַד אֵדַע הַשְׁקֵט טֹהַר-גּוּף בְּבוֹאִי לֵישֵׁב מְעוֹנֵךְ, לִשְׁכֹּן בֵּית עוֹלָם.

עוד סיפור, הזוי ומצחיק, על זומבים שקונים בסופרמרקט. יש צוות שעובד לילה באיזה סופר בתחנת דלק, והם פוגשים כל מני אנשים מוזרים, חוץ מהזומבים. הזומבים ? לא קונים. הם רק עומדים ובוהים במדפים ואז הולכים. הקונים האמיתיים, בני האדם, לא קונים את הדברים בסופר בכסף. הם משלמים עליהם במה שיש להם, לפעמים הם מספרים למוכר את החלומות שלהם, יש סוחר פיג'מות שמגיע לסופר ומשלם למוכר בפיג'מות. זה היה קטע כל כך מצחיק. כי כל פעם שהוא קנה משהו ושילם למוכר עם פיג'מה, היו פרטים של ההדפס על הפיג'מות. מי שם לב לזה ? ולמה שישימו לב לזה ? מסתבר, שכל פרט חשוב. והכל נמצא בפרטים הקטנים. אז היה קטע ממש מצחיק, שאישה נכנסת ובוהה במוכר. והיא בהלם. ואז הוא אומר לה (הוא היה לובש את הפיג'מות שהיה מקבל בעבודה , במשמרות הלילה בסופר) מה קרה הכל בסדר ? ואז היא עונה לו, אתה! לובש את היומן שלי! והוא : וואו זאת את ? כי כמובן שהוא קרא והתחיל לעוץ לה עצות תוך כדי זה שהיא רצה מהחנות בוכה מובכת ומבועתת.

וככה, הסיפורים הופכים למוזרים, הזויים, וביזאריים יותר מסיפור לסיפור. אני ממליצה בחום לחובבי הסיפורים, כשקוראים אותם ? לא יודעים בדיוק מה להגיב :)

» ביקורות נוספות של אינשם
» ביקורות נוספות על כישוף למתחילים - הספרייה של בבל #