יונה בן חלקיאס, נער כבן 15, היה בנו של צורף הכסף, בעיר טולדו שבספרד.
השנה היא 1492, הימים של גירוש היהודים מספרד ורדיפתם על ידי הכנסייה.
לחץ הופעל על יהודים להתנצר ומי שסירב נאלץ לעזוב את ספרד בצו מלכותי.
יהודים רבים נאלצו לעזוב את ספרד, כשהם רכובים על סוסים ועל חמורים או
צעדו ברגל בשמש הקופחת עם נשים וילדים ושקי מיטלטליהם.
רבים מתו בדרכים.
יונה עזב את טולדו רכוב על חמור, לאחר שאחיו ואביו נרצחו, שאר בני משפחתו ברחו והוא נותר לבד.
הוא היה מבוקש על ידי האינקוויזיציה שרדפה אחר היהודים, גם אחר היהודים המומרים
שהיה חשד קל שהם מתחזים ועדיין אוחזים בדת היהודית.
אם היה נתפס, הוא היה מעונה ומוצא להורג.
לכן כשהתרחק מטולדו, עצר לזמן קצר בכל פעם כשהגיע לחווה חקלאית ועבד למחייתו, בזהות בדויה.
כך ניסה לשרוד תוך שהוא נשאר יהודי כשהוא נודד ממקום למקום, עובד בעבודות מזדמנות
ובזהויות שונות ומחפש לגלות פרטים מעברו.
זהו רומן היסטורי המאפשר הצצה לתקופה חשובה בחיי העם היהודי.
מומלץ בחום.

סיימתי רק אתמול לקרוא והיום אני כבר "רצה" להמליץ לכם עליו. קראתי אותו מהר מכיוון שהוא: א.ספר מתח-היסטורי שילוב שתמיד שובה את ליבי.
ב. השפה של נוח גורדון פשוטה וקולחת, עלילה מעניינת בלי התפלספויות והתחכמויות מיותרות.
ג. הסופר עשה תחקיר מעמיק על התקופה: סוף המאה ה-15 היהודים בספרד, גירוש ספרד, האינקויזיציה. גורלם של האנוסים בספרד, גורלם של היהודים שגורשו.
ד. בתוך הפרק הזה בהיסטוריה של היהודים בימי הביניים בספרד , היסטוריה שלצערי לא מקדישים לה מספיק תשומת לב או דגש בתוכניות לימוד ההיסטוריה בבתי הספר. שילב סופרנו את דמותו של יונה נער יהודי שאיבד את כל משפחתו, נשאר ערירי, לבד בעולם עויין ורודף יהודים, ומוסלמים,נוצרים חדשים,קנאות דתית קשה. עובר "נערנו"
תלאות חוויות והרפתקאות שונות מהן מסמרות שיער. והכל תוך כדי שמירת דתו ככל שאפשר, נאמן לעצמו ולעקרונותיו
,מתגבר ומתבגר תוך כדי כך. תמיד בפחד שמא יגלו את רקעו היהודי. מצליח לבנות לעצמו קריירת רופא כמקצוע ובן אדם
במהותו. עם עזרתם של ידידים נוצרים ומומרים.
ה. אפשר לראות את יונה גיבור הסיפור כסמל ליהודי בכל סביבה שהיא בגולה ולאורך כל התקופות. נע ונד משום שהסביבה לא מקבלת את דתו ואמונתו. סובל רדיפות, נפגע, מאבד את כל היקר לו,אבל בסוף כמו עוף החול צומח ומתחדש מן האפר.
למי שישתכנע לצרף ספר זה לרזומה מובטח לו שלא יתאכזב. ספר טוב.

אחד הספרים היותר טובים שקראתי לאחרונה, הספר חושף את הטרגדיה של גירוש ספרד, את המצוקה והפחד בה היו היהודים, האנוסים והמומרים כאחד.
הניצול הציני של הדת לחיסול חשבונות שכל קשר בינו לדת הינו מקרי בהחלט. התלאות של יונה לא יאמנו. האדם מטבעו הינו חיה חברותית,אך בספר הוא חייב לחשוש אפילו מהקרובים אליו ביותר, מאחר והסכנה להלשנה קיימת תמיד ויכולה להגיע מכל מקום, הוא חייב לחשוד בכל אחד ואחד ולהישאר עם סודותיו לבד לבד. בצורת חיים כזו ובחשש מתמיד מתקדם יונה לאט לאט .

אחרון היהודים , ספר עלילתי מצוין שמחזיר אותנו לתקופה חשוכה - האינקוויזיציה בה חוסלו ונאנסו לשמד מאות אלפי יהודים בשיטות שונות ומשונות (תקופה שנשכחה וזהו לקח לזיכרון השואה...שגם הוא במגמת שיכחה).
הספר מזכיר לנו נשכחות : גלות רומי וספרד , שנאת היהודים , גדולת היהודים בני המקצועות החופשיים (גם פה יש הקבלה בין תקופת ההשכלה טרום השואה לגדולת יהודי חצי האי האיברי).
עדיין הספר עלילתי , אני חשתי כאילו קראתי את רובינסון קרוזו , רק שהבדידות והפחד מהקניבלים התחלף בבדידות מאונס והפחד מהסביבה הנוצרית העוינת.

שווה לקרוא !!!

קובי דייטש

ספר מעניין. שווה קריאה. מלמד, אבל לא ספר גדול.
מבחינת התוכן שלו, הספר הוא בעל פוטנציאל עצום. הוא מקים לתחיה את העולם החשוך והאפל של ימי הביניים, על הבורות האיומה שאפיינה אותם, על הכפייה הנוצרית האכזרית שהטילה את מרותה וקדרותה על אירופה וחנקה כל בדל יצירתיות או סקרנות אנושית, על האמונות הטפלות, והרוע הבלתי נתפס שהפכו את חיי בני האדם אז למשהו שהיום נראה כסיוט בלתי אפשרי. ואם לא די בזאת, הספר מתמקד דווקא בהיבט היהודי ומספר על הימים הנוראים של גירוש ספרד והרדיפות וסבל היהודים תחת ידה של האינקוויזיציה. על הרקע המדהים הזה, הספר מציג עלילה מעניינת, ממוקדת, ובעלת מספר נקודות מפנה. על פניו, ספר שעושה את כל אלו לא יכול להיות ספר לא טוב.
אך משהו בכל זאת לא ממריא והסיבה לכך, לדעתי, היא שהספר פשוט לא כתוב מספיק יפה. הכתיבה שלו מאוד שטחית, אינפורמטיבית אך נטולת כל חן או תחכום. בחציו הראשון של הספר ממש הרגשתי כאילו אני קוראת את התקציר של הסיפור ולא את הסיפור עצמו. המספר כאילו עוקב אחרי הגיבור מלמעלה, מרפרף על חייו, כמעט לא צולל לשום סצנה, לשום תמונה, כמעט ולא מעביר רגש. הכל כתוב במן יובש כזה של "יונה התחבא ואז יצא מהמחבוא ואז שמע מה שקרה ואז ברח ואז מישהו אמר משהו ואז הוא עוד פעם ברח...". חסרה לי מאוד הצלילה לתוך האירועים. מהבחינה הזו הספר קצת משתפר בחציו השני, במקביל להתיישבותו של הגיבור במקום אחד לאורך זמן, דבר שאולי הוריד את "העומס" מהמחבר ואיפשר לו להתמקד קצת יותר ביחסים וברגשות. אך בכל זאת, עד לסיומו, הספר אינו מרומם את הקורא לגבהים שספרים יכולים לרומם אליהם, אם הכתיבה שלהם איכותית באמת. גם השפה שבה הספר כתוב לא ממש קולחת. יש סרבול במשפטים, תחושה שהם כאילו נכתבו במאמץ יתר (אם כי בזה אולי אשם התרגום, אני לא יודעת).
לכן, בסך הכל הספר הוא החמצה גדולה. הוא מגולל עלילה מעניינת, על רקע היסטורי כל כך רחב ומרתק, לו היה נהנה גם מכתיבה איכותית היה יכול להפוך ליצירת מופת, והוא לא.

מעט מאד ספרים נכתבו על תקופת גירוש ספרד, קצת יותר נכתבו על דונה גרציה, או על רקע תרבות הלאדינו בארצות הבלקן ובירושלים. במקרה זה עושה נח גורדון חסד בכך שהוא שופך אור על תימה שלא זכתה כל כך לביטוי בספרות הפרוזה. במרכז העלילה נער שגורלו היה אמור להיות כגורל יהודי ספרד- גירוש או ניצור. הוא בוחר בדרך שלישית- להיות לנעלם, נעלם נוכח. וכך הוא יוצא למסע ברחבי חצי האי האיברי כשהוא פוגש אנשים מאנשים שונים השופכים אור על אופיו המיוחד ומאירים לו את הדרך הלאה והלאה עד שבסופו של דבר הוא מוצא את ההתרה למה שמעסיק אותו מתחילת העלילה- כיצד להישאר יהודי בחצי האי אשר הקיא אותם מקרבו.

סיימתי הבוקר ספר מעולה נהנתי מכל רגע. תקופה היסטורית של היהודים בזמן האינקויזיציה בספרד. שוב אנחנו רואים את השנאה נגד היהודים ואיך אנחנו מצליחים בזכות האמונה לשרוד בכל זאת

מומלץ בחום

נער יהודי בשם יונה נאלץ לשרוד בתקופה חשוכה של ימי הביניים, עת בספרד בוצע גירוש היהודים לקראת סוף המאה ה- 15, והיהודים המומרים שנותרו שם נאלצים, אם מרצון ואם לאו, להתאים את עצמם לחוקי הדת הנוצרית והאינקויזיציה הרודפת אותם. אביו ואחיו של יונה נרצחים, אחיו הצעיר ממנו נמלט עם קרובי משפחה מחוץ לספרד, ויונה נותר לבדו. יונה בורח מאימת האינקויזיציה ממקום למקום, משנה זהויות ונאלץ ללחום על חייו על מנת לשרוד. בעזרת אנשים טובים ונאורים הוא מצליח לבסוף להתפתח, ללמוד ולהיות רופא מוערך בסרגוסה, מבלי שאף אחד ידע על יהדותו. הספר מעניין ומרתק, כתוב בצורה זורמת ומומלץ מאוד.

קסם - אי אפשר להגדיר. הוא פחות או יותר נמדד בכמה שהוא נוגע בנו, מפליא אותנו, משפיע עלינו ואולי משנה נקודות ראייה שלנו.
לכל אורך הקריאה בספר הזה, הרגשתי דברים, ואני אפילו לא יכולה להגדיר מה הם היו. היו מהם יותר מדי ובעוצמה חזקה.
הטלטלות, האהבה, השינאה, הרחמים, נוח גורדון טווה כאן רשת מהפנטת של מילים שחברו יחד לרומן היסטורי שמבוסס על סיפור אמיתי.היה לי מדהים לקרוא את זה, ומצד שני נקרעתי ורציתי לצעוק - כמה גזענות, כמה אנטישמיות, כמה רוע ואכזריות יכולים עוד להיות? עוד פיסת היסטוריה שחייבת לצאת החוצה שכולם ידעו. שכולם ישמעו - על אותם הימים.

יונה, יהודי נרדף, הוא גיבור סיפורנו.
הכל התחיל בספרד 1492, גירוש היהודים בצו מלכותי ובעידוד הכנסייה. אביו היה בעל עסק מבטיח ומצליח... מאז הצו - אף יהודי לא ידע מנוח. מהאינקויזיציה - תפסו אותם, רצחו אותם, אנסו אותם. הכפישו את שמם, והשפילו אותם. אחיו ואביו נרצחים בידי נזיר רשע - ויונה מבטיח לנקום את דמם ביום מן הימים...

לכל אורך הסיפור יונה, בורח. מתחבא, מצליח למצוא עבודה ולהתחבר עם אנשים כשבפנים הוא שומר את סודו האפל - יהדותו. והוא שומר על מנהגי היהדות, הכשרות - והכל בסתר. הוא מצליח לעבוד על כולם, בסופו של דבר, הוא נהיה רופא.. איזו גאווה. הכל הוא עשה לבד. הוא בנה את עצמו - אמנם בשקר, אבל כלפי אחרים. מבפנים הוא תמיד היה נאמן עם עצמו. נאמנות כזאת כמעט ולא קיימת - הדבקות במטרה..
הנחישות, הבגרות שהפגין, קור הרוח, אצילות של אביר.

הוא באמת היה אחרון היהודים.
אחרון חביב...