הסופרת משתעשעת בספר עם הרעיון הביולוגי של זיכרון תאי, אותו זכרון שהוא לא רק במוח שלנו, אלא בכל כולנו, אם כי המדע עוד לא הצליח להוכיח שהוא קיים. וכך, דרך הזכרון הזה, נוצר קשר, שהוא מיסטי במהותו, בין שני אנשים... תוך כדי הנסיון להבין את הקשר הזה, מתארת הסופרת גם קשרים אחרים, ארציים מאוד, ושובי לב, שבזכותם הספר הזה נעים לקריאה ומהנה.

את הספר הזה קראתי גם במהלך חגי תשרי האחרונים, וקראתי ספרים קודמים שלה, נב אני אוהב אותך, ובקצה קשת בענן. אפילו נוצרו סרטים בעקבות ספריה, מאמינה שלספר הזה עדיין לא נוצר סרט(אולי יצא) הסופרת כביכול, היא ממוצא אנגלי, אירי. שהסיפורים שלה ידועים מראש. סיפורי אהבה. הפעם הסיפור מתמקד בג'סטין שעושה תרימת דם לאחרונה ולא יודע שהוא בעצם תורם דם למישהי שעוברת הפלה בשם ג'ויס. ונוצר בינהם קשר בלי שידעו בכלל, גויס זוכרת דברים מעברו של ג'סטין, וג'סטין יודע שהוא תרם דם לא יודע למי? הסיפור מתהפך ומתהפך, וההפתעה ממש לא צפויה. סיפור מעניין, קיט'שי אבל מעניין, שווה לקריאה.

הספר מתחיל מעניין, המעבר בין נקודת מבט של האישה לנקודת מבט של הגבר נקי.
ספר, מתוק וקליל. לא מפתיע, או גורם ל'ואו' כזה או אחר. אבל לא רע, אני יכולה להגיד
שכמה פעמים צחקתי בקול מהתיאורים.
בכללי ספר טוב,אבל לא יותר מזה

ספר מתאים ליום כיפור, קליל , סיפור אהבה מתוק.
הסוף צפוי וידוע מראש.
הספר למען האמת - קצת מאכזב... לא הרגשתי כלום בסופו.
לאחר שאני מסיימת לקרוא ספר , יש לי מחשבות עליו, אני חוזרת שוב על העמוד האחרון. כאן נשארתי ללא תחושות...