ביקורת ספרותית על ימי שלישי עם מורי - איש זקן איש צעיר ומשמעות החיים מאת מיץ' אלבום
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 26 ביולי, 2013
ע"י קורא כמעט הכול


"ממולץ בעניים דומעות" כך סיימה אנה את הביקורת המקסימה שלה על הספר. אחרי ביקורת כזו איך אפשר לא לקרוא? אז ניגשתי לקרוא כשהגיע תורו. בהתחלה הספר ממש הרגיז אותי, מעין רשימת המלצות לחיים בעלי משמעות, משמעות אמיתית ולא כזו שהחברה המערבית בחרה בעבורנו. הספר הרגיז אותי כי הוא הרגיש לי כמו אוסף של פתקיות מעוגיות מזל שחוברו במילות חיבור נטבלו בסיפור מסגרת על פרופסור זקן וחביב, וגוסס מ ALS. מורי הצטייר אצלי כמעין יודה ממלחמת הכוכבים, זקן מקומט קטן שיער מדובלל והמון משפטי חכמה. והאמיתות... כל כך פשוטות, כאלה שמוצאים בספרי ילידים (לדוגמא: שלושת השאלות מאת ג'ון גיי מות - מומלץ).יתכן שהחיים כאלה פשוטים? הספר קצר, וקוראים אותו מהר, לכן אין ממש זמן לעבור תהליך נפשי בהדרגה, סה"כ שעתיים. ובכל זאת באיזשהו שלב שאלתי את עצמי "מה אתה כועס עליו, מה הקטע של ההתנגדות הזו?" וזה הכה בי: אני מגיב כמו שמגיב אדם ששתה יותר מידי ומישהו מעיר לו על כך... אני בעצמי חיי את חיי לא כפי שהיתי בוחר אילו ידעתי שימי קצובים, והם הרי קצובים, של כולנו, אז למה אנחנו לא מסתכלים לאמת הזו בעניים וחיים כפי שצריך? שאלה פשוטה, התשובה כנראה לא כל כך...
תראו, יכול להיות שהאמיתות הפשוטות שמובאות בספר הן לא באמת משמעות החיים, ואני יכול לבחור להמשיך ולחשוב שאין כזו... אבל אפשר להתייחס לאמיתות הפשוטות האלה כפי שאני מתייחס לדתות, אני לא באמת חושב שלאלוהים אכפת מה אני אוכל, ומתי, לדעתי זה תסביך גדלות, לחשוב שאל הוא כזה כל יכול, ובכל זאת אכפת לו ממני, בביתי במדבר. ובכל זאת אני אוהב את היהדות, ומכבד דתות אחרות, כי הם עושות משהו יפה (מבלי להיכנס לדיון תאולוגי), הדתות נותנות לאנשים משמעות לחיים ועל הדרך עושות מהם אנשים טובים יותר, אנושיים יותר, פחות אגואיסטים יותר אוהבי אדם. אני חושב שלחיות לפי האמתות הפשוטות שמביא הספר יכול רק להועיל ולהיטב, אז למה לא לנסות. באמת מדובר באמיתות פשוטות (אהבה, להיות בתוך החוויה, לסלוח, להיות קשוב באמת לזולת ולעצמך ועוד) אפשר שזה לא ייתן לי משמעות לחיים, זה בטח יעשה אותי אדם נעים יותר- שווה לנסות לא?
. כשסיימתי לקרוא ו"ויקיפדתי" קצת, התרגשתי לקרוא שבאמת היה למיץ' אלבום מורה שכזה.
לקרוא. חשוב לנקוט בטכניקת השהיית ספק. מה יש לכם להפסיד.

,
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
. (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אהבה ומחילה... .
היי 'קורא' :) לפני זמן התוודעתי לספר "מסילת ישרים" שהפתיח שלו:
"אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה..."

כך גם 'ימי שלישי..' מחדד לנו את המבט ואת התודעה לדברים שידועים לנו בעצם, כמו שכתבת מקסים - "אהבה, להיות בתוך החוויה, לסלוח, להיות קשוב באמת לזולת ולעצמך ועוד..." [י'מצחיק, זו אולי השורה הכי חשובה ודוקא אותה הכנסת לסוגריים..]
זו מעין הזמנה לחיות את החיים עצמם בכל הרבדים, בלי התעלמות...

ובמיוחד בימים אלו שהאויר נושב אהבה ומחילה -
שתהיה שנה טוֹוָה ונהדרת :)
כּנרת~~
נתי ק. (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
נשמע מסקרן, תודה:-)
קורא כמעט הכול (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מאוד פשוט למה הכעיס אותי. כי הוא צודק, ואני באמת "שיכור"
חני (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מעניין למה באמת הכעיס אותך? אני אוהבת ספרים עם תובנות לחיים העיקר שלא יהיה קיטשי מידיי ואז זה נראה לא אמיתי..אם המלצת אולי שווה לנסות.
קורא כמעט הכול (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
בלו, זה גם לא כוס התה שלי ריככה אותי הביקורת של אנה...
ולאורך הספר הייתי בטוח שהייתי צריך לדבוק בכוס התה שלי ולהמנע מעינוגי פסיפלורה
כשהבנתי שמדבר בסיפור אמיתי זה ריכך אותי עוד יותר.
בלו-בלו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לא סוג הספרים שאני קוראת, ובכל זאת סקרנת אותי. אהבתי את הניתוח שלך.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ