יש ספרים שאין הרבה מה לכתוב עליהם ולנסות לתאר אותם באוזני אלה שטרם קראו.
המילה היחידה שעולה בראשי לספר הזה היא "מענג".
הוא לא מדהים או פורץ דרך, הוא פשוט מענג.
מומלץ מאד.

גלן קופר ישב עם אוסף הטיוטות והרשימות שנשארו מהספר הראשון (והמצויין) והרכיב מהם ספר חדש.
הספר הזה הוא כמו אוסף של סצינות שנשארו על רצפת חדר העריכה, שאיזה סטודנט הרכיב מהן סרט חדש.
הספר הזה הוא כמו הערגלית החמישית ואני אסביר:
כל חובב ערגליות מכיר את הטעם הנפלא של העוגיה הראשונה והשניה ואז לגימה של משקה (קפה, תה, שוקו - מה שתרצו).
אחריהן, מכוח ההרגל של שליחת היד לקופסה, באות השלישית והרביעית שגם הן טעימות, אך מתחילות לייבש את הפה.
ואז תוך כדי סגירת הקופסה עד לפעם הבאה, מושכים עוד אחת אחרונה, הערגלית החמישית, שיושבת בגרון ולא עושה סימנים של בדרך למטה.
הערגלית החמישית היא מפח נפש!
הספר הזה הוא ערגלית חמישית.
לסיכום:
למה כן: מי שקרא את הראשון (כמוני) לא יוכל להשאיר (כמוני) את הספר על המדף, ויתעלם מביקורות רעות רק כדי להשלים את הסדרה ( אין כמוני).
למה לא: תחושה של ״עבדו עליי דוד״ לאורך כל הספר.
האם לקרוא:
עדיף לגמור קופסת ערגליות תות (שזה הדני דנון של הערגליות).

ספר טוב מאד.
נקרא במהירות, ללא צורך לחזור אחורה לקריאה חוזרת של פרטים שנעלמו מן העין (למעט חזרה הכרחית אחת לקראת הסוף, מבלי לעשות ספויילר).
שונה מאד בסגנון מסדרת ״אדום החזה״ המעולה, אם כי הציניות בעינה נשארה, וניתן לזהות עפי״ה את טביעת אצבעותיו של נסבו.
לסיכום:
למה כן: ספר קליל עם עלילה שוטפת, לעתים מבדרת עם פתרון הגיוני ומפתיע.
למה לא: הייתי מעדיף אחד חדש בסדרת הארי הולה.
האם לקרוא: בהחלט!