ביקורת ספרותית על אל תגע (תיגע) בזמיר (1964) - ספריה לעם #76 מאת הרפר לי
ספר מעולה

---

אל תגע בזמיר הוא ספרה היחיד של נל הרפר לי אך זה הספיק לה כדי לזכות בפרס פוליצר ובמדליית החרות הנשיאותית שהוענקה לה בזמן כהונתו של בוש הבן.

את ההשראה לספר לקחה הרפר לי מהמקרה הידוע בשם "נערי סקוטסבורו". ב-1931 פרצה קטטה בין שחורים ובין לבנים שנסעו ברכבת משא, לאחר שצעיר לבן עבר לרכבת מרכב נוסע, ותוך כדי כך דרך על ידו של צעיר שחור. השחורים נצחו בקטטה וכל הלבנים, מלבד אוֹרְוִויל גִילֵי שהיה מאוחר יותר עד מפתח במשפט, הוכרחו לקפוץ מהרכבת. כאשר הרכבת עצרה בפיינט רוק, אלבמה, תשעת הנערים השחורים נעצרו באשמת תקיפה ונלקחו לסקוטסבורו, אלבמה, בה נמצאת מינהלת המחוז (מחוז ג'קסון). שתי צעירות לבנות שהיו ברכבת, ויקטוריה פְּרַייס בת 21 ורובי בייטס בת 17, מסרו עדות על אונס קבוצתי שבוצע בהן בידי תשעת הנערים.

במשפט, שנערך בזמן השפל הגדול בארצות הברית, הורשעו הנערים ונידונו למיתה על ידי מושבעים, לבנים כולם, למרות העדויות החלשות והסותרות של עדי הראייה. המשפט נחשב אחד מעיוותי הצדק כנגד השחורים, בתקופה שלאחר ביטול העבדות. עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון של ארצות הברית דחו את ביצוע גזר הדין, ולבסוף, עונש המוות בוטל. חלק מהנערים הורשעו במשפט החוזר, אך בסופו של דבר, לאחר כמה שנים בכלא, הם קיבלו חנינה.

נל הרפר לי לא באה לספר את סיפורם של נערי סקוטסבורו אך היא מספרת את קורותיהם של שני ילדים לבנים הגדלים באלבמה באותן שנים סוערות. אביהם הוא עורך דין המגן על אדם שחור הנאשם באונס בחורה לבנה. תוך כדי הסיפור הוא מטמיע בילדיו ערכים של צדק, שיויון ואהבת האדם באשר הוא אדם. יש משהו בסיפור הזה המזכיר את סיפוריו של מקר טווין אך בעיני אין כל רע בהשפעה הזו של טווין על הרפר לי.

דרך אגב: הדמות על עטיפת הספר היא של גרגורי פק אשר שיחק בסרט שהופק על פי הספר את עו"ד אטיקוס, אביהם של שני הילדים.

אין ספק כי מדובר בקלאסיקה אמיתית אבל אולי הגיע הזמן לשקול לתרגם את הספר הזה מחדש. מומלץ ביותר.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על אל תגע (תיגע) בזמיר (1964) - ספריה לעם #76