ביקורת ספרותית על חירות מאת ג'ונתן פראנזן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 ביוני, 2013
ע"י מאורית


סיימתי לקרוא את הספר לאחר כמעט שבועיים. חייבת להתוודות שכן, רציתי שכך זה ייגמר. כן אני יודעת, קלישאטית שכמותי.
אז מה? תמיד רוצה שהאהבה תנצח. שאנשים ישלימו, שמלחמה תיגמר...
קראתי חלק מהביקורות הנפלאות של הקוראים. מסכימה עם רובם. הספר , ספר טוב. אין עוררין שפראנזן יודע לכתוב ולתאר. מתאר הכל בצורה מפורטת ולעיתים,
מייגעת. הציפור ״סבכון״ הפוליטיקה האמריקאית, המוזיקה, הכל... וכמובן גם את נבכי הדמויות ואת התנהגויות ואף את הסיבה לכך.
הרי אדם בסופו של דבר, תבנית נוף מולדתו. אישיותנו מתקבעת בגיל 8 לכל המאוחר, לפי איך שגדלנו, מה חווינו ...
וכן, וולטר כזה בעקבות הבית שממנו בא, ופטי התנהגה כך בגלל החסרים בילדותה. ילדיהם והוריהם מזכירים להם את הקושי שלהם בעצמם.
הם המראה שלהם ועליהם ללמוד להתמודד עם הדברים שעולים.
ילדינו המראה שלנו. אנחנו כהורים, עושים טעויות. החכמה היא להבין מה הניע אותנו (אולי הילד הפנימי הפגוע מילדותנו ולא הבוגר שאנו עכשיו)
ולפעול לפי המבוגר שבנו.
נשמע הזוי ? אז זהו שלא. זה לא פשוט והדרך ארוכה וספירלית.... אך אפשרית בהחלט.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ