ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 במאי, 2013
ע"י מגדת העתידות
ע"י מגדת העתידות
"את רוצה את הספר הזה? באמת, מייטי, הכל פה תמונות!"
תוסיפו את זה לרשימת הדברים שבני אדם לא מעריכים.
ספר מאוייר לא אומר שהוא ספר ילדים, או שהוא בזבוז של דפים. גם זאת יצירה, וגם אותה צריך לכבד.
תתחילו להבין את זה.
אני באמת מרבה לצייר, ואני באמת מבינה לפחות קצת בהיבטים אומנותיים, אבל כשאני אומרת שאהבתי את הציורים אני אומרת את זה בתור מישהי שפשוט הסתכלה על תמונה ולא יכלה שלא לחייך. הדמויות שהסתובבו ברחובות ניו יורק, המבט של רוז כשצפתה בסרט שבה שיחקה ליליאן מיו, והמבט על פניה כשראתה שמפעילים מערכת שמע. מדהים.
ואסור להתעלם מהסיפור הכתוב של בן, שהיה גדם הוא טוב. התיאורים והמחשבות והמילים שליוו את הקוראים יחד עם התמונות נתנו עוד מה לאהוב בספר ובדמויות.
הספר מסופר משתי נקודות מבט- בן ורוז,. הם חיים במרחק של 50 שנה זה מזה, אבל חווים חוויות דומות. מהקושי של החירשות עד לביקור במוזיאון.
בסופו של דבר הגורל מפגיש ביניהם, מחבר את הסיפורים שלהם לסיפור אחד גדול יותר.
וואו.
פשוט וואו.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת