ביקורת ספרותית על מכשפה וקוסם - Witch & Wizard - מכשפה וקוסם #1 מאת ג'יימס פטרסון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 במאי, 2013
ע"י מגדת העתידות


מה שמשך אותי היה עטיפת הספר. למרות השם העילג, התקציר שלא מסר משהו מיוחד, הביקורות שלא מסרו כלום והתשבחות שלא הגיעו לחמישה כוכבים לא יכולתי שלא לפעור עיניים ולהגיד "אני רוצה את זה."
ככה ספרים מוצאים את עצמם אצל אנשים כמוני. למרות של העניין של "לא לשפוט ספר על פי הכריכה" קשה לי להתייחס לזה כשאני רואה ספר שנראה כל כך מגניב.
טוב, הספר בהחלט היה מגניב- רק לא בדרך שלה ציפיתי. ממש לא. ממש. אולי כדאי לי לבחון טוב יותר את הספרים שאני קונה.

~ספויילרים~
ויסטי וויט הם אחים עם שמות משונים ביותר בסיפור משונה אפילו עוד יותר. בלי שום התרעה- זורקים אותם לתוך כלוב. פשוטו כמשמעו.
הספר מתחיל בהקדמה שויסטי מספרת, כשמוציאים אותם להורג על היותם קוסם ומכשפה (מה הבעיה להגיד "מכשף ומכשפה"?). ממש אהבתי את התיאורים של ויסטי לגבי מה שהיא מרגישה ומה שהיא רואה, והעובדה שהיא די מלאת ביטחון בהתחשב בזה שעומדים לתלות אותה.
אחר כך עוברים לויט, ואיכשהו הקסם התפוגג. אני לא יודעת אם זה בגלל הדמות שלו או בגלל רצף האירועים המטופש להחריד שקרה בפרק ההוא, ועדיין... הייתי מעדיפה לדלג על הפרק ולעבור שוב לויסטי.
לא היה לנו בכלל זמן להבין מי הם ומה הם אוהבים לעשות ומה היו עושים ביום שגרתי, ואנחנו מוצאים את עצמנו בבית כלא מלא בילדים שלא עשו כלום. והם צריכים להילחם בכלבים שטניים בשביל אוכל ומים. בשש דקות. ואז מוציאים אותם להורג.
גם מופרך וגם אכזרי!
בכל מקרה, כשהם עוזבים את הכלא בהבנה מלאה שהם מכשפים מגיעים לחלק ה"סוף סוף!". הם פוגשים את סיליה- הדמות שלה מעצבנת אותי. היא גם לא עושה רושם של בן אדם מת. לפחות יכלו להכניס צלקות או דם לתיאור שלה, שיוכלו לתת לקוראים את ההרגשה שמשהו נוראי קרה. במקום זה נראה כאילו היא פשוט עברה דירה אבל יכולה לבוא לבקר אם יש לה זמן, כאילו זה המוות שלה בכלל לא קרה.
הם פגשו את סשה- הוא די מגניב. הדמות שלו הייתה קצת יותר מקורית מכל השאר, לדעתי, עם החוט שלו וכל זה.
פפר, כלבה מרושעת ורצחנית, הופכת לכלבת המחמד שלהם והם מגיעים למקום ההוא ששכחתי את שמו... העלילה האמיתית מתחילה.
כאן כבר התרגלתי לפרקים הקצרים ולקטעים הפחות מובנים.

הדמויות היו טובות, ולמרות סדר האירועים חסר ההיגיון שפשוט גרם לי לבהות בעמוד וחצי שנקרא פרק בבלבול ותדהמה- נהניתי ממנו. ובכל זאת, הוא דורש שיפור רציני.
דבר ראשון-
הפרק הארוך ביותר ארך בערך... שניים וחצי, שלושה עמודים? הקצר ביותר היה משהו כמו רבע עמוד ושורה. הצלחתי להתרגל לזה, אבל בחצי הראשון זה שיגע אותי.
חוסר התיאורים. בקושי קלטתי איך הם נראים. בקושי קלטתי איך משהו שם נראה.
חוסר ההקשר של כמה דברים- כנס המכשפות. הבגידה של ההוא- לא ממש היה לזה סימנים, והוא בקושי חשוב. אני אפילו לא זוכרת איך קוראים לו.
חוסר ההגיון- כבר הזכרתי את זה. ועדיין. התעללות בילדים בני עשר או משהו? כל כך קשה לספק להם אוכל, אפילו אם הם אסירים? יש גם את כל העניין שהילדים ישלטו בעולם. זה נשמע לי כמו כאוס מוחלט. קשה לי להאמין שילדים יצליחו לנהל את העולם טוב יותר מהאחד שהוא האחד.

טוב, האמת שחוסר ההיגיון היה כיפי מפעם לפעם, גם אם זה גרם לספר להישמע כמו ספר ילדים גרוע למדי. מה המסר בכלל אמור להיות? ילדים צריכים להשתלט על העולם בגלל שהמבוגרים לא מבינים איך החוק עובד?

בכל מקרה!
הספר נהיה טוב יותר לקראת הסוף. השתפר באופן די משמעותי, אפילו. היה קל יותר להבין על מה אפשר לגלגל עיניים.
סתם.
זה באמת ספר נחמד.
סליחה, ספר.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ