ביקורת ספרותית על שומר הזמן - סיפורו של האדם הראשון שמנה את השעות מאת מיץ' אלבום
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 באפריל, 2013
ע"י אנג'ל


15 ספרים!! 15!
וכל זה רק בשביל לעלות על כדור אידיוטי בטיילת!
כמעט נקרעתי בתוך עצמי.
כלומר, איך בן אדם שהוא תולעת ספרים גאה יכול לעצור בעד השוחד הזה??

אז כן, אם אתם מכירים את הכדור הענקי הזה באילת, שמעיף אתכם לשמיים ומחזיר אתכם למטה כשאתם רואים את כל הנוף - אז כן. זה זה.
וחבר של אמא החליט לסחוט אותי ולהבטיח שהוא יקנה לי 15 ספרים עד סוף השנה.
אלוהים, זה היה אירוע קשה והחלטה גורלית. מצד אחד... חמש עשרה ספרים.
צד שני?
יש לי פחד גבהים.
וכן, עליתי, וזה היה זוועתי. ואם אתם מחשיבים את זה בתור מתנה לביקורת... הממ... *בודקת* מספר ואה שבעים ושלוש, אז לקראת הביקורת המאתיים שלי כנראה יהיה משהו שקשור לבאנג'י.
(לא. לא יהיה. זה על בטוח לא. פיכסי!!)

את הספר הזה קניתי ביחד עם "הילדה בסוודר הירוק". התחלתי אותו היום, וסיימתי אותו היום.
המילה הכי מסכמת לגביי הספר הזה היא "נחמד". זה לא משהו מיוחד, ולא משהו מזעזע. פשוט... נחמד.
ידעתי את זה עוד באילת, לפני העסקה של אמא וחבר שלה, שהיינו בחנות הספרים והוא היה בשורת המבצעים של החודש לחברי מועדון בסטימצקי, ופשוט... לא רציתי בו. היה לו איזה משהו.. שנתן לי הרגשה מאכזבת.
עכשיו אני קצת מדוכאת, כי יכולתי לקחת שני ספרי שואה במקומו. אבל לא בא לי להחליף, כי זה סתם מעיק :/

המממממממ, התקציר מסופר בדרך הרבה יותר טובה מאשר אני איי פעם אוכל.
התקצירק מוציא אותו מדהים. וואווווווווו!! אב הזמן! נשמע טוב!
אמא שלי גרמה לי לקרוא את התקציר של הספר הזה.
אני מאשימה אותה.
עם אמא שלי וספרים שום דבר טוב לא יוצא, לעזאזל.

אז בגדול, הספר הזה הולך הלוך ושוב ומספר על תקופתינו. במקביל סיפוריהם של צורות חיים שונות מתאחדים - צורת נעורים עצובה של נערה דחויה ויש לה שם, כמובן, ששכחתי. וצורת אייל הון זקן במקביל, שגם את שמו שכחתי.
ואז עוד דמות, שהיא אב הזמן, שקוראים לו (אוליי זה ספויילר) דור, (וזכרתי את השם שלו רק בגלל שקראתי את השם שלו כל הזמן "דוד" מסיבה כלשהי, ולסבא שלי קוראים דוד^^) סוף-אולי-ספויילר והוא חיי כבר ששת אלפים שנה בתוך מיימד כלשהו בגלל שהוא המציא את הדרך לספור את הזמן. אבל בסוף מתברר ש...
עזבו, אני בגמילה מספויילרים.
אז זהו זה.

הרעיון על הכריכה הרבה יותר טוב.
הרבה הרבה יותר טוב.
אחד הדברים שהכי הפריעו לי, זה שהאקשן התחיל לקרוא רק לקראת הסוף. עד אז סופר על תקופת נעורים קשה (ומשעממת להחריד. היה יותר מידי חנוק מכל הדיכאון הזה), ועל הניסיון לקבל חיי נצח בידיו של אייל ההון.
וזה משעמם. כי כולם מבינים ויודעים מה הולך לקרות. אפשר לתמצת את הסיפור של חייהם כל אחד בפרק (אם לא, אז פחות) ופשוט להמשיך. העלילה נמרחת, וזה מורט עצבים.

ואגב, נכון הדמות של הבחורה?
היא עלתה לי על העצבים והרסה את השכל הישר. כל כך פתטית, כל כך לא הגיונית! כל כך תמימה. פשוט מגעיל. וכל הסיפור שלה היה צפוי מההתחלה עד הסוף.
היא מזכירה לי את הפקאצות מהשכבה שלי, חלקן ביישניות, אבל מטומטמות גמורות.
רק חסר שהיא תצבע את השיער בורוד ותאמר "חיימשלי" כל מילה שנייה והיא בדרך לזה -_-

ואייל ההון! כל כך אנוכי!
חושב על עצמו כל הזמן! ברור שמפעם לפעם יהיו לו מדקרות הזמן בנוגע לאשתו, הריי איך גורמים לקוראים לחבב אותו אם לא זה?
אבל לא נפלתי בזה. הוא פשוט אנוכי, ועוד הקטע עם אשתו, אדם מגעיל.

ואב הזמן.
הפתטיות ברמות חדשות.
הוא בכה כל כך הרבה.
הוא דמות שברירית להחריד. יותר מידי בכיין, ומצד שני הוא נראה כל כך אדיש לעולם שזה פשוט מוזר.
בא לי להקיא.

ובסוף! החיבור הכל כך קל בינו לבין הבחורה.
אלוהים, הספר הזה לא קיטשי, הוא פשוט ידוע מהסוף להתחלה ולהפך. ברגע שאתה קורא משפט ראשון מפרק אתה יודע איך הפסקה תסתיים ומה יקרה.
ועוד להוריש מליונים! ולממן מכללה טובה!
והסוף הטוב והדביק כל כך שזה כואב.
אני עומדת להקיא.

אז מסתבר שהביקורת הוציאה את כל הלכלוך מתחת לשטיח.
הספר הזה באמת נחמד, הכתיבה נחמדה, העלילה דפוקה. אבל הכתיבה ממש הצילה אותו.
אז הוא קיבל שלוש כוכבים.
הוא לא שווה קנייה. אני מאוכזבת מעצמי.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנג'ל (לפני 6 שנים)
תודה(: ואלה בעיקר שגיאות הקלדה^^
הקוראת בספרים (לפני 6 שנים)
אנג'ל את חמודה. יש לך חוש הומור וכושר ביטוי, את מעניינת
ואם תשימי קצת לב לכתיב, כלומר, תכתבי ללא שגיאות, אז יש לך עתיד בתור מבקרת ספרים (אולי גם סופרת, מי יודע?)
אנג'ל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
לא אמא שלי הציע, חבר שלה^^ ובטוח שהם יודעים מה אני רוצה, יש לי איזה טריליון ספרים בבית:0
ותודה:)
חני (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
זה שאמא שלך ידעה מה להציע לך כדי שתעלי על הכדור זה כבר אומר שהיא מכירה אותך,ואין דבר יותר נפלא מאמא שיודעת ומכירה אותך כי יש הרבה הורים שלא מכירים את הילדים שלהם..ביקורת נפלאה אז יש לך 15 עשר ספרים,מה רע?למרות שהספר לא משהו ..
אנג'ל (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה :D
גלית (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
שאפו אנג'ל כבר אמרתי שאת מדהימה? אה כן, רק אולי מילון פעם... אז קבלי מליון ואחד...
אנג'ל (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
טכנית שין שין זה לא נחשב, כי ניסיתי להימלט שנייה לפני ^^
אנג'ל (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
לא, קוראת הכל >< אני מתחננת שהיא תקנה לי ספרים :'( זה עצוב! ואם אני אפגוש את הילדים שלך אני אחנך אותם כמו שצריך :D ותודה (:
שין שין (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
אנג'ל, אני מורידה בפנייך את הכובע, גם לי יש פחד גבהים ולא הייתי עולה על הכדור אפילו בשביל 15 ספרים.
קוראת הכל (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
איזה כיף לאמא שלך! עם הילדים שלי זה בדיוק ההיפך. אני צריכה להתחנן שיקראו 15 ספרים ובתמורה אני ארשה להם לעלות על איזה כדור טפשי או משהו אחר... בכל מקרה, את מיץ' אלבום פגשתי פעם אחת בספרו "אם רק נאמין" והספיק לי לכל החיים. התרשמתי שהוא יותר מטיף דתי מסופר. את כותבת נהדר, אגב.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ