אז ככה זה מרגיש שמיתוס מוכנן מתפוצץ לך בפנים.
מביך עד כאב.

הווארד רורק צחק. משפט הפתיחה של הספר, אחרי שצולחים את כל העמודים, מתגלה כרעיון של הספר כולו.
הווארד רורק צוחק עלי ועליכם ועל כולם.
ארד רורק הוא סוג של גאון. אינדיבידואליסט נפלא.

נקודה מעניינת נוספת בספר- ראנד גרמה לארכיטקטורה להיות אמונות נשגבת, המביעה את הרעיונות העמוקים ביותר בנפש. נהנתי מזה כי אני לא מורגלת להתייחס כך לארכיטקטורה.

אני חושבת שהלוגיקה ראויה להערכה בהחלט. בסיסי לחובבי פילוסופיה.
ואם אני חושבת משמע אני קיימת!

מיועד לאלו שחושבים לפעמים שהם נולדו בעשור הלא נכון, או לחילופין לאלו שהיו שם ולא שוכחים את התקופה.
לא יצירה ספרותית גדולה, אבל למי שמתחבר לנושא, לאיש, ולאווירה-מומלץ בחום.

מה שבקריאה ראשונה יכול להראות משמים לאנשים מסוימים, מסתמן כספר מלא חוכמת חיים פשוטה.
והרי מה יש לנו חוץ מפשטות.

התרגום רע, הרס לי את החוויה באופן משמעותי... בלי זה ההגשה היא שיש לספר פוטנציאל רב.

לא יודעת אם הייתי נהנת ממנו היום כמו שנהנתי ממנו לפני שנים מספר כשקראתי אותו, אבל זה הספר שגרם לי לאהוב לקרוא ספרים.

שנון ומקורי, ובנוסף נוגע בסוגיות חשובות של שווין וגזענות. מומלץ בחום ולו רק בגלל הפינה החימה שיש לו בליבי.