ביקורת ספרותית על השד מכתה ז' - השד מכיתה ז' - (הוצאות שונות) מאת קורנל מקושינסקי
ספר טוב

---

"השד מכיתה ז'" נשמע בדיוק כמו סיפורי הפנטזיה, מהיר, קצבי, ובנוסף לזה גם מפתח למותחן פנטזיה אלים, קצבי, ומסחרר.
אז זהו, שטעיתי.
אבל בבקשה תגידו לי שלא רק אני חשבתי ככה. אני ארגיש מאוד מטומטמת אם כן -_-

אוקיי, אז יש לי קודם כל כמה מסקנות:
1. בחיים אל תקראו ספר בשפה גבוהה מול הMTV (מחשב מוחרם.. מחסור במוזיקה... בוהו:'(), כי הקליפים יסיחו את דעתכם.
2. קליפים של MTV מונים דובים עם עיני לייזר וברווזים אלימים שיודעים קראטה ורוקדים לצלילי ראפ. אני בחיים לא אתקרב יותר לברווזים.
3. אנשים מוזרים יש בMTV.

ועכשיו מסקנות שקשורות לספר, כי שוב, רציתי לחלוק עם קהל הקוראים על הקליפים המטרידים:
1. לא, זה לא ספר פנטזיה (*בכי*).
2. כן, יש בו שפה גבוהה ומעצבנת (*ממררת בבכי*)
3. אין לי שלוש. אבל הפרעות הסימטריה והפרופקציוניסטיות (ככה כותבים את זה? 0_ם) המוזרות שלי מכריחות אותי לעשות ככה.

טוב, אז קודם כל, אני לא מתחברת לספרים כאלו.
אתם יודעים, הספרים האלו *פורסת ידיים להמחשה* הישנים האלו, כמו שאמרתי בביקורת יישנה לפני זמן מה, הספרים ההם שהדפים שלהם צהובים והעלילות שלהם ישנות ישנות. הדמויות עם שמות נורמליים והם חיים חיים נורמליים (יחסית) ושום דבר לא מתפוצץ. לעזאזל, איך אפשר לכתוב ספר ששום דבר לא מתפוצץ בו? ><
קולינס עשתה את זה; היא עשתה כמה פיצוצי ענק בספר השלישי של "משחקי הרעב". אני חושבת שריירדן גם עשה את זה, ופוצץ כמה מפלצות ענק ב"פרסי ג'קסון".
אבל שמתם לב למשהו? אני משווה ספרי פנטזיה מחו"ל לקלאסיקה כלשהי שבאה ממקום לא נודע והתחוור לי לדעת שהיא מתורגמת. הממ, נסלח לקורנל (שאת שם המשפחה שלו גם אם אני ארצה רק שורף לנסות לבטא אותו בקול רעם/לעשות לו העתק הדבק) הסופר היקר :O

אז קום כל, כמה מילים על הספר, כי תקציר לא היה פה באתר *אהמאהמאהמרמזגסאהמאהמאהמ*
אם מצאתם את המילים "רמז גס" בתוך ה"אהמאהמאהמ", אז אין לכם חיים :O או שיש לכם ראייה מחרידה. מוזרים.

אז קודם כל, אדם ציבובסקי (למה לעזאזל אני חושבת על בובספוג? [והנה הלך הניסיון הקטן שלי לעשות את התקציר רציני -_-]) הוא לא ילד רגיל. הוא אדם חכם; מבינים את זה בקלות. הדרך הפשוטה בה הוא מפענח דברים שלוקח לאנשים זמן מה להתעמק בהם מראה כמה הוא פשוט וקל, גאון.
הוא ילד מיוחד, הרבה אנשים מבינים את זה. חלק קטן מהספר תלוי בפיענוח של דברים קטנים וכמעט בלתי מורגשים. ושאר הספר מוקדש לחקירה ארוכה שבוצעה ופוענחה בידיו של אדם.

קשה להתחבר בקלות גדולה לדמות שמעורפלת סביב שפה ישנה ולילדותיות שנשקפת משפה גבוהה (אני מוצאת את השפה הגבוהה ילדותית, עד כמ שזה מוזר). אבל לאדם הצלחתי להתחבר.
כן, אני אוהבת את השם שלו. הוא שם יפה - אבל לא בגלל זה. אלא בגלל שאני מתחברת לאנשים חכמים, אולי בגלל שלעיתים קרובות המוח שלי הופך לעיסה^^
יש לי נטייה לאהוב אנשים חכמים ולאהוב עוד יותר אנשים חכמים שמסוגלים להראות טיפשות וקלות דעת. שמסוגלים להיות מוזרים בציבור ומראים את העובדה שהם הזויים כלפיי חוץ. שלא מפחדים לומר דברים מוזרים ולא פוצים פה.
אומנם אני עצמי לא כזאת, אבל שמכירים אותי... אני באמת מוזרה מבפנים ם.ם
טוב, אבל אדם לא כזה. אני רואה אותו בתור דמות הססנית וסגורה קצת, אני יכולה למצוא אותו דיי מתנשא. אבל בסך הכל הוא ממש נחמד.
הדמויות הן לא יצירת אומנות, והעלילה גם לא משהו מדהים. הכתיבה הגבוהה מעצבנת וילדותית. אבל... אני חושבת שאני ממליצה.
ולמה? כי היה ממש כיף לקרוא את הספר הזה, למרות שהדעת מוסחת בקלות וריפרפתי מידי פעם כמה עמודים, אבל אפשר ממש לאהוב את הספר הזה.
אז הספר קיבל ארבעה כוכבים, כי שלושה כאלו זה מעט מידי וחמישה זה מספר ששמור (ברובו) לפנטזיה וזוועות במדף שלי D:

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על השד מכתה ז' - השד מכיתה ז' - (הוצאות שונות)