בספר הנוכחי "כמעט מושלם" שאורלי קראוס ויינר כתבה אני מרגישה את החיבוק דב של אמנון ז'קונט. אני אישית קראתי את כל הספרים של אורלי, אך בספר הנוכחי יש אומנם את הכתיבה הזורמת והמעניינת של אורלי ויחד עם זאת ניכרת העובדה שבעוגה הזו אמנון הוסיף הרבה סוכר, קינמון ווניל, עד כדי כך שבקטעים מסויימים חשבתי שאני קוראת ספר של אמנון ז'קונט.
במרכז הסיפור ישנן שלוש נשים, נרצח וחוקר ממולח. כל יתר האנשים הם התפאורה של הספור המרכזי.
הנרצח עורך דין מאוד מוצלח עובד במשרד עורכי דין, חתיך ואהוד מאוד על בעלי המשרד וה"נשים" במיוחד. על פניו ניראה שאין לו אנשים שלא אוהבים אותו או אויבים למיניהם.
המכונית בה נמצא הנרצח שייכת לאלונה. אלונה היתה מאוהבת בליאור ואף היתה המאהבת של ליאור. הם עבדו יחדיו באותו משרד עורכי דין. למרות האהבה הרבה ביניהם אלונה מחליטה לא לפרק את התא המשפחתי ומקבלת החלטה להיפרד מליאור. את "מקומה" תופסת תמר שאף היא עו"ד שעובדת באותו משרד עורכי דין.
נילי – עו"ד שעובדת באותו משרד משמשת כחוט מקשר בין שתי הנ"ל. נילי עצמה גרושה מבעלה שהינו עו"ד שמתגורר עם בן זוגו רואה חשבון במקצועו והוא עצמו מתמחה בדיני התחום הפלילי. את בעלה הייתי בהחלט משייכת לאנשי התפאורה של הספר…
השחקן הראשי שמצא חן בעיניי דווקא בכל הסיפור הזה הוא ניצב משנה טולדנו. (גם בגלל שלפי התיאורים הוא היה חתיך…). לטולדנו יש היסטוריה משלו. גרוש + ילד. היות ויש כאן שני פנויים נילי + טולדנו מתחיל ביניהם רומאן ….
בכל הספר הזה יש נגיעות בכל מיני נושאים: שואה, מלחמת השחרור, הימורים, מאפיה, עולם תחתון, מעילות, הימורים, אהבה, סיפורי חיים ועוד.
אי אפשר להגיד שאין מתח והפתעות בספר.
זהו ספר טיסה שמתאים לחופשה. עקרונית הייתי מגדירה אותו כספר זורם, קליל ושניתן להעביר עימו מספר שעות של קריאה מהנה.
קריאה נעימה
לי












