ביקורת ספרותית על עוול - ספריה לעם #422 מאת אהרן מגד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 בדצמבר, 2012
ע"י יניש


קשה לי מאוד עם אהרון מגד. מחד הוא סופר מוערך מאוד שאני אוהב את הכתיבה שלו. ניסיתי להגדיר לו לעצמי והחלטתי שההגדרה "כותב שורשי" היא המתאימה ביותר. מצד אחד כתיבה זורמת מאוד, בשפב שיונקת ישירות מהתנ"ך ומהמסורת, וגם מתחברת לאדמה. אולי... מושבניקית-קיבוצניקית.
בהתעלם לרגע מההגדרות, מאוד נהניתי מקריאת הספר עד לעמוד האחרון. מותח, מעניין ומעשיר.
בעמוד האחרון התעצבנתי מאוד. לא יודע אם התאכזבתי אבל בהחלט התעצבנתי. ציפיתי לסגירת מעגל אחד לפחות מהמעגלים שנפתחו במהלך הכתיבה המרתקת, של לפחות אחד משלושת הדמויות המרכזיות.
בכל אופן, ספר מומלץ מאוד.
ודיר באלאק עם "עוול" שכזה יקרה לי , והמבין יבין.

כהרגלי- ציטוט מהספר :
" אני מודה: יש בי חולשה שאינה לכבוד לי: יראה מפני נשים חזקות. כשאני נמצא במחיצתן, ביחידות, הן מטילות עלי פחד. אני נבוך, מסמיק, מגמגם לעיתים, זיעה מבצבצת במצחי, מאבד את בטחוני העצמי.....
ניסתה, אפשר לומר,לפתות אותי. אני השתמטתי, כמו יוסף מאשת פוטיפר....
גבר אחר, בעל בטחון עצמי גדול משלי, בוודאי היה מנצל הזדמנות כזאת, להתנות אהבים עם אישה חושנית בעלת איברים מעוררי תשוקה."
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ