אני לא מסתדר עם המחשב ועוד פחות עם הסמרטפון. נאלץ לבקש מנכדי בן העשר שיסייע לי. כי בני תמיד עסוקים מידי ואין הם מוצאים זמן לסייע.
לאחרונה גם הוא הודיע לי שאינו מוכן לעזור "סבא נולדת באמצע המאה שעברה אתה לא קולט נמאס לי לסדר לך את מה שאתה מקלקל" לא מצחיק אני מוצא את עצמי אבוד כשנתקל בבעיה במחשבים. ולא רק במחשבים. גם בנושאים אחרים שהקדמה רצה בהם בקצב שאין כיכולתי להבין אותו. הוראות טלפוניות לתשלום לדוגמא בכביש 6 מלחיצה אותי. לא עומד בקצב. כך גם בנהיגה עוקפים אותי המזדה הישנה שלי לא בנוייה למהירויות וכך גם אני - אז זה מעצבן אותם.
אני "חוטף ברכות" לך תלמד לנהוג וכאלו- ואני נוהג משנת 1969. בקצב שלי, משתדל לא להפריע ולא לפגוע לא להדחף וזה הופך לפחות ופחות אפשרי.
בא לי לזרוק את כל הטכנולוגיה הזו, לחזור לאחור לעולם פחות מורכב.
קראתי את הספר הזה אהבתי את הצניעות , את יחסי האנוש כפי שהם באים לידי ביטוי בדמותו של הכותב וביחסו לסביבתו.
אני עוד זוכר ימים שבהם בעירי שהייתה עוד מושבה וכל איש הכיר את האחר. לא הכל היה אידיאלי. אבל היו יחסי אנוש. בוקר טוב בבוקר בין שכנים שהכירו זה את זה. דלתות פתוחות. כילדי היו קטנים היו עוברים בין הדירות בבית המשותף שבו אני גר עד היום מחבר לחבר מבלי להודיע על כך טלפונית. מבלי לקבוע מראש.
תחושת הניכור היא לדעתי רעה חולה של חברה שמתמכרת למיכשור - יושבים בבית קפה כל אחד אוחז את הסמרטפון שלו וכביכול שומר על קשר עם חבריו. אין זה כך. הספר הזה מחזיר ליחסים אחרים. יש בו אנושיות רבה. יש בו אהבת אדם. יש בו קשירת מערכות יחסים ואמון בין אנשים לכן אני ממליץ עליו. הוא כתוב בלשון פשוטה מבלי לנסות להכנס למינוחים מדעיים. קריא מאד ומשכנע. אולי אותי כי נולדתי באמצע המאה הקודמת......
אהבתי.

קואוצ'ינג מדהים:
הספר כתוב בהומור, בחום אנושי, בתבונה רבה- ואוגד סדרת הרצאות על אהבת האדם, היכולת לקחת אחריות על החיים, לקלוט את השמחה והעצב שבחיים מבלי לאבד את המוטיבציה לחיים מלאים ושמחים.
גבר בן 85 שנטה למות, אמר: לו היו נותנים לי לחיות את חיי בשנית,הייתי עושה יותר טעויות,ולא הייתי משתדל להיות מושלם. הייתי מתרווח יותר, הייתי משתחרר,צופה ביותר שקיעות, אוכל גלידה ופחות חסה, הייתי מרגיש נוח לא לדעת הכל,הייתי מסתכן יותר, הייתי מטייל יותר- הייתי חי את חיי במלואם !"

וואו!!!
שווה שווה שווה
לכל איש ואישה בכל מצב.
משהו אחר.

לקרוא פרק אחד, פעם בהרבה זמן, ולהתענג על האופטימיות. (:

קצת שמלץ אבל תזכורת טובה לחיים.

נפלא, כתוב זורם עם הומור ומחזיר חיבוק