הספר כתוב מנקודת מבט של ילד בן תשע.
אשר ביום אחד בהיר לוקחים את השכן שלהם אנשי
המהפכה של קדאפי,כמו כן אבא שלו גם נעלם!
אימא מספרת לסולימאן שאבא נסע לעסקים.
ובכל פעם שאבא נוסע ,אמא נהיית חולה.
ושותה תרופה עם ריח חריף,ואז היא מתחילה לספר לו
איך חיתנו אותה בגיל ארבע עשרה בעל קורחה.
ספר מאוד מעיין לוקח אותנו ללב ליבה של לוב,
ומספר לנו איך התנהגו המשטרה החשאית של קדאפי למתנגדיה.
היה לי מאוד מעניין לקרוא את הספר , מומלץ.