אכן, קיים אלמנט "קישוני" בכתיבתו של קארל צ'אפק. שניהם מוצאים עונג רב בלגלוג על מערכות בירוקרטיות סדורות לכאורה. אצל צ'אפק יש חיבור חזק מאוד לטכנולוגיה ומדע בדיוני והוא שב ומדגיש את בעיית הבעיות של המדע כמו בספרים של אלדוס האקסלי, ג'ורג' אורוול, אסימוב ואפילו מייקל קרייטון שהם, מי פחות ומי יותר, רואים בפיתוחים הטכנולוגיים לא רק ברכה אלא גם איום ובסיס לקריסת מערכות. צ'אפק עוסק בסוגיה הזו בדרך האירוניה והחיוך (אולי כדי להסתיר את החשש האמיתי שלו מהתפישה הטוטליטרית המחשבתית שהעיסוק במדע מחייב יחסית לתחומי ידע אחרים). ב"בית חרושת למוחלט" הענינים יוצאים משליטה לגמרי לרמות האבסורד באופן די דומה ל"מלחמה בסלמנדרות". המוטיב של מלחמה עולמית שמפרקת את הסדר העולמי לחלוטין ובהקצנה דמיונית חוזר שוב ושוב ביצירות שלו. כסופר מחודד חושים שחי במחצית הראשונה של המאה ה 20 לא היה לו פשוט לחוות מלחמה עולמית אחת שפירקה את העולם הישן ולחיות בתחושה של מלחמה עולמית שניה שמתקרבת בצעדי ענק. לטובתו, הלך לעולמו שנה לפני שפרצה. - האם קיים מישהו בר סמכא שיוכל להכניס את הסופר המבריק הזה לתכנית הלימודים ?











