איך מתחילים לתאר ספר כזה?
בעיקר עשיר, ומלא בכל טוב.
קשה לי לכתוב משהו על העלילה מחשש לספויילרים.
בגדול הספר פורש את העלילה דרך עניו של הנזיר ארצ'יבלט, דמות עשירה ומעוררת הזדהות. העלילה מתרחשת ב"עולם" שבו מי שעוסק במדע חי במנזרים שנפתחים לשאר העולם רק פעם במספר שנים, בהתאם להגדרת הנזיר, בין שנה ל1000 שנים. במהלך הזמן הזה אין תקשורת בין הנזירים לעולם החיצון. הנזירים חיים כמעט ללא עזרים טכנולוגיים, ומכינים הכל במו ידהם. הסיפור מתפתח להרפתקאה חובקת עולם שלא אפרט כאן מחשש לספויילרים.
בספר יש הכל מהכל, המחבר מאוד מוכשר וכותב בצורה קולחת ועם המון הומור. מצד שני ישנם בספר הזה המון דיאלוגים פילוסופיים שדורשים הרבה השקעה, ובכלל יש בספר מספר חלקים כבדים, שדורשים ריכוז והשקעה.
בשורה התחתונה,
ספר עשיר, ובהתאם לכך גם כבד ודורש מאמץ.
הקורא שישקיע בו יבוא על שכרו.












