ספר חמוד, כתוב טוב, זורם.
הדמות הראשית רואה רק את הטוב שבבני אדם וזה מה שגורם לה לאכזבה עמוקה לפעמים מהדמויות הסובבות אותה בספר. אבל איכשהו הסופרת הצליחה לתאר את זה ככה שאי אפשר לכעוס על הדמויות האחרות למרות שהן פגעו במג, הדמות הראשית, ולמרות שאני אישית לא הייתי סולחת לחלקן, אני פחות כועסת עליהן.
רק דבר אחד לא ברור לי, למה היה צריך לציין את המוצא של אחמד, שהוא חצי איראני וחצי אמריקאי? מה זה תורם לעלילה?
מצד שני זה טוב שהיא לא נכנסה לעניין של 11/9 ובעיות ובלאגנים, סתם היה מוריד מהספר לדעתי. גם לשאר הדמויות לא ממש משנה המוצא שלו ככה שעדיין לא ברור לי מה זה משנה, הרי היא לא הזכירה את המוצא של אף דמות אחרת (חוץ מקאט שהיא שחורה, אבל זה לא ממש מוצא..)
אני חשבתי שהיא מזכירה את המוצא שלו כי זה מה שיגרום לבעיות בהמשך ועוד אבל לשם שינוי זה לא היה זה.
למי שרוצה ספר קליל וחמוד על רומנטיקה, אני ממליצה לקרוא.












