בורחס הוא \"פיסיקאי ספרותי\" במובן מסויים: he can\'t get enough of space and time\". ובתור קוראים כמובן שלא נוכל גם אנו לעמוד בפני מסתורי הזמן והמרחב. מקורי, רב-דמיון, ומעורר השראה - בורחס במיטבו.

אני מודה כי הספר אינו מושלם - אך מסתבר שלא צריך ספר מושלם כדי שיהיה ספר מופת. זהו ספר שמשנה אותך, וקשה להגיד זאת על ספרים רבים. הקורא לפני הספר ואחרי הספר, אינו אותו אדם. אף על פי שהכתיבה לוקה בחסר ולא מצליחה להיות מרתקת לאורך כל הדרך, אופן ההוייה השונה שמוצג בו מושך אותך באף בין אם אתה רוצה בכך או לאו. ביקורות רבות נכתבו על כך שהמילה זן שבכותרת הספר אינו אלא ספין ניו-אייג\'י. אין טעות גדולה מזו, ודווקא אלו שאינם באמת מבינים זן אומרים זאת. זן ואמנות אחזקת האופנוע, לא מדבר על זן - הוא ממחיש אותו, על אופן החשיבה שהוא מנחיל, על הוויתו ועל הפרדוקסליות שלו - וזהו בדיוק הטענה המרכזית של הזן - אי אפשר להסביר אותו באופן אנליטי. שונה, חשוב, ומצליח ליצור חווית קריאה רוחנית ואינטלקטואלית כאחד.

הנושא מרתק והחוקרת טובה, אם גם לוקה בחסר בכתיבתה.
זהו אינו יכול להיות ספר מבוא שכן יהיה סתום לחלוטין להדיוטיות אני מאמין. מומלץ למי שיש לו לכל הפחות הבנה בסיסית בפסיכואנליזה ובודהיזם ולקוראים סיזיפים ובעלי תושיה כעבדכם הנאמן. לאחרונה יצא ספר נוסף שלה באותו הנושא, ואני מניח כי הוא מלוטש יותר.

ספר חובה פרי עטו של וירטואז הכתיבה. ועדיף בתרגום הישן והטוב של יונתן רטוש.