שירי דרור" אפוף באווירה אגדתית ותיאטרלית. ליצנים, דמיות מיתיות ואפוסים רודפים אחריך בכל פינה, גם אתה תר אחריהם בעיניך אך מביט מדי עמוד אחורה לבדוק שאין איש מביט מאחורי הקלעים ובוחן את צעדיך במשעול המילים, הדובר ב"שירי דרור" הוא גם מספר כל יודע, המבקר, מנהל ההצגה והעורך, אך אם תשאלו אותו- הוא בכלל מעדיף לחלום.

מיהו בעצם? לץ או פנטום האופרה? סאטיריקון נוקב מ"בגדי המלך החדשים" או דיוגנס וודי אלני הקרוע בין הוללות טהורה והתרת רסן לרגשות אשם כלפי האם והמוסר? מיתוסים ומעשיות מתערבבים בעיר השוקקת, ברחוב פינת דוכן המיצים, בחג ובחול, החיים והשירה יכולים להתערבב לכדי מסיבה, ריקוד מושחת עם עין אחת פקוחה.
מדובר בטקסטים אשר הצטברו במגירותיו ובשלל פינות אינטרנטיות במשך 12 שנים, מכלול תקופתי רחב ומגוון מאוד, לא על נקלה אתה מערבב שיריו של נער המציץ לעולם המבוגרים בבגרות ובפליאה סקרנית עם אדם בוגר ובשל שכבר חווה אי אילו חוויות מעצבות, סטודנט הצופה בדו קרב אקדמי הנערך בין גלדיאטורים יהודים בזירה המדרשית, ואימאז'ים החקוקים עוד משחר ילדותו.

הספר מחולק לנושאים כמילה, פחד, לב וכו', הקורא משוטט מחויך ככל שחולפים הנושאים, כמו שלטים מפתיעים בדרך הגורמים לו לתמוה לגבי הדמויות שתפגוש והחוויות שעוד יזדמנו לו בשירים הבאים.


מתוך הבלוג http://idoharel.blogspot.co.il/p/blog-page.html