ביקורת ספרותית על הטרילוגיה הניו-יורקית מאת פול אוסטר
ספר טוב

---

כמו בביקורת הקודמת, שוב אפתח עם הגילוי הנאות שקראתי את הספר בגרסתו האנגלית.

מדובר במקבץ של שלושה סיפורים, קראתי את הראשון והשני, ובשלישי כבר החלפתי לספר אחר, לא כי זה לא היה טוב- אלא כי פשוט הגיע הזמן לעבור לספר הבא, ואולי כי בסופו של דבר (ואחרי קריאת 6 ספרים קודמים מבית היוצר של אוסטר), היה מכנה משותף בין הסיפורים בספר הזה, להלן:

האומנות של פול אוסטר בכתיבת תסריטים הזויים שבסופו של דבר מתנקזים לכדי מונולוג עצמי, לכדי סיפור על אומנות הסיפור (ארס פואטיקה? לא הייתי בטוחה שזה תופס גם לגבי סיפורת, למרות שהויקי אומרת שארס פואטיקה זה מושג התופס לכל תחום האומנות, אז יאללה- מדובר בארס פואטיקה)- פשוט מדהימה. הוא פורס לכדי פרוסות דקות ניתוח אודות עצמו כסופר, גם אם התחפושת כמעט מושלמת. והיא רק כמעט מושלמת ולא מושלמת לגמרי, בכוונה לחלוטין- על מנת לאפשר לקורא להבין בדיוק את כל מה שכתבתי כאן, ולחייך (או לשנוא את את הסגנון של אוסטר, גם זה קורה הרבה).

ואם לגשת לעלילה החיצונית (בסיפור הראשון), אך בהקשר הישיר לכל הנ"ל- אז נדמה שקווין, הדמות הראשית המקבלת על עצמה את זהותו של זר מוחלט בשם פול אוסטר כחלק מהניסיון המתמשך להעלים את זהותו האמיתית ולמעשה לאיין את עצמו מהעולם לאחר הטרגדיה האישית שעבר, לאט לאט מקלף את מקלף את הקליפות לאור האירועים המתרחשים בסיפור: אירועים אשר למעשה מגלים לנו אט אט את תהליך היווצרותו או חזרתו לחיים של פול אוסטר, והפעם לא תחת הדמות 'פול אוסטר' שהומצאה בספר, אלא אוסטר הסופר האמיתי. זוהי שיטה שנשמעת סבוכה לקורא להבין, אבל לעניות דעתי הקושי האמיתי בשיטה הזו היא הכתיבה של כזה דבר. כלומר הקושי הוא של הסופר ליצור כזה מתווה מעניין- ועל כך אני מורידה בפניו את הכובע (גם אם בפעם השביעית זה כבר לפעמים מתיש).

» ביקורות נוספות של עינתי
» ביקורות נוספות על הטרילוגיה הניו-יורקית