"הסיפורים הללו נכתבו למען אלו שלא חיו אז, כדי שיכירו וידעו איך נוצרה מדינת ישראל. אבל בפועל קוראים אותם אלו שכן היו אז והם מלאי ביקורת על כל אי-דיוק קטן". המשפט הארוך הזה נכון להרבה מאד רומנים היסטוריים הנוגעים בארועים שקרו לפני זמן לא רב. עם זאת - לא זו הבעיה העיקרית של הספר הזה. הבעיה היא בכתיבה. גד שמרון כתב ספר שהוא משהו בין שיעור היסטוריה משעמם לכתיבה עיתונאית רדודה. רק בקטעים מעטים הוא מצליח לייצר סיפור רציף ומותח, בלי לדחוף נתונים היסטוריים או דמויות היסטוריות בכח לתוך העלילה. הייתה לו כאן הזדמנות נדירה לייצר סיפור מדהים - העולם של הטמפלרים מצד אחד והאנגלים מצד שני. היהודים ורצונם להשתלב במהירות במציאות הארצישראלית (עד כדי קיום מערכות יחסים רומנטיות עם ערבים) מול המשיכה החזקה חזרה לאירופה, לתרבותה ולהיסטוריה שלה. מה עוד צריך??? רק לבחוש היטב ולצקת בעדינות לסיר. ובמשימה הזו נכשל שמרון כישלון חרוץ. וחבל.










![אנשים טובים [מהדורת 2017]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/986781.jpg)


