ביקורת ספרותית על התרנגולת שהלכה אחורה - איורים: הילה חבקין מאת נורית זרחי
ספר מעולה

---

כל ספר של נורית זרחי הוא חגיגת זיקוקין גדולה ,מענגת בשבילי.
הספר הזה אינו שונה מהאפוס הנהדר שיוצא תחת ידיה של זרחי .
רק מה ?הספר הזה שנכתב כי הנו מומלץ לילדים בגלאי-3-7,מסופקני אם הם או הוריהם יבינו מקריאה ראשונה או שנייה את המסר ,את המורכבות והעומק שיש בספר ,אפילו אני -לא בטוחה שאכן הגעתי לכלל הפרשנות הנכונה בספר .

סיפור המעשה נפתח כך:
" "כשהילדה נכנסה הביתה
ראתה את התרנגולת מסתובבת במטבח.
"מה העניינים?" שאלה הילדה.
"עשיתי טעות שנכנסתי לבית שלך,"- אמרה התרנגולת,
"המקום שהייתי בו קודם
היה הרבה יותר טוב"...
הילדה אמרה: : "גם אני רציתי להיות בגן הקודם
שלי, אבל הגן של עכשיו הרבה יותר טוב."
"אני לא יודעת את הכתובת של הקדימה," - אמרה התרנגולת.
"כנראה אני צריכה עוד קצת ללכת אחורה
כדי ללכת קדימה."

לתרנגולת יש שיטה – היא הולכת אחורנית וכך עוברת בין תחנות שונות בחייה, שהובילו אותה עד לביתה של הילדה, ולבסוף מגיעה לתחנה הראשונית ביותר והיא הביצה ממנה בקעה.כל זאת כשהילדה נוכחת פיזית בעלילותיה .

מכאן שעל פני השטח מדובר בסיפור משעשע משהו, קצת או הרבה פילוסופי,מפתיע,עם הרבה מוזרויות .ההליכה הפיזית אחורנית של התרנגולת התואמת את המהלך התודעתי שלה,מניבה חשיבה אצל הקורא כי אולי מדובר בהתפתחות המודעות עצמית, הכרה ב"אני", וההכרח לחזור אל העבר כדי לצמוח בהווה, בעולמו של הילד .אבל הנכון ביותר לדעתי -בעולמו של הבוגר שמקריא וקורא את הטקסט .כי מה יש לילד בגיל 3 עד 7 לחזור אחורנית לתודעתו האישית ואולי למצוא שם "דברים" שממנו הוא "יבנה" את עצמו בהווה של גיל 8 ואילך ? ,לי זה נראה מופרך .

או אולי בפרשנות אחרת :

הספר משתעשע בחידה הלוגית השחוקה מה קדם למה, התרנגולת או הביצה, אך זרחי אינה מבזבזת משאבים על ניסיון לפתור את החידה. זרחי מסתפקת בזריעת ספקות בלב קוראיה - צעירים כמבוגרים - בנוגע למה שנראה ודאי ומוחלט. בראש וראשונה היא משתדלת לקעקע את מושגי המרחב והזמן המוכרים,ומי שמכיר את ספריה של זרחי יודע שהיא מרבה לכתוב בנושא הזה .

או אולי :
זרחי רוצה להסיע את הקורא לזמנים ומקומות שונים ברצף. כילד,כמבוגר, אתה פה אך הייתה שם, היום כמו פעם.

או אולי:

כיוון וחלק מיצירותיה של זרחי מקוטלגות במחקר הספרותי כדוגמאות לנונסנס (אי-גיון)-אולי יש לפרש את הנוכחי ככזה ,אבל מסופקני, כי בו בולט דווקא ההיגיון הפנימי, שלפיו פועלת התרנגולת. אמנם אין זה ההיגיון המוכר והפשוט מחיי היום-יום, אך התרנגולת, והילדה הפוסעת בעקבותיה, אינן נעות בלא מטרה.

אבל ,אין זה משנה כיצד נבחר לקרוא את הסיפור של זרחי, ולפרשן אותו ,על פני השטח הלא מעמיק יש משפטים מצחיקים ונהדרים שנהניתי וצחקתי כגון :
-"..... שאלה הילדה -אולי את רוצה להתכבד ?"
-"מה יש לך להציע ?שאלה התרנגולת"
-"יש במקרר עוגת גבינה ,ומקרוני ושניצל "{משיבה הילדה }
-"את ילדה אכזרית אמרה התרנגולת ,כאילו שאת לא יודעת ממה עושים שניצל "...

- "הילדה ראתה שהתרנגולת מסתובבת והולכת אחורה עם הזנב קדימה ,למה את הולכת ככה ?שאלה הילדה .
זה מה שעושים כשאין כתובת והולכים חזרה -אמרה התרנגולת "

ולדעתי האישית ה- משפט ה- המפתח של הספר :
"הילדה אמרה: : "גם אני רציתי להיות בגן הקודם
שלי, אבל הגן של עכשיו הרבה יותר טוב."

האיורים הנפלאים ,המצחיקים ,המשעשעים ,המעניקים תובנות למלל -הנם של המאיירת הלה חבקין ויש להעניק לה קרדיט גדול להווייתו של הספר .

עטיפת הספר -אף היא מיוחדת ותופסת את העין מיד במוזרותה משאר הספרים הרגילים :

האופן שבו הונחו על העטיפה שלוש המלים המרכיבות את כותרת הספר - קולע באמצעי הויזואלי הפשוט לבטא את הפרדוקס שבו עוסקת היצירה.
המלה האמורה להיקרא ראשונה - "התרנגולת "- הוצבה בימין העטיפה, אך בניגוד למוסכמה העברית המלים הבאות מוצגות מעליה ולשמאלה ובממדים הולכים וקטנים.
כך רואה העין, המורגלת בקריאה "נכונה", בין המלים ובין השורות, בניסיון לפענח את הכותרת כראוי.
התרנגולת המאוירת שעל העטיפה לא מקלה על הניסיון, שכן היא ספק צועדת קדימה, ספק מתנדנדת אחורה.

כתבתי ביקורת ארוכה יותר {כמעט} -מסה"כ דפי הספר ,אבל ניסיתי להעביר את חווית הקריאה המענגת שלי בכל פעם שאני פוגשת בספר חדש או ישן של -נורית זרחי .

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על התרנגולת שהלכה אחורה - איורים: הילה חבקין