ביקורת ספרותית על דונה - מונטגומרי / טאגרט #15 מאת ג'וד דוורו
ספר טוב

---

"נשמתי תמצא את נשמתך"

כל אחד רוצה להיות עם המיועד לו , וכל אחד רוצה לחוות אהבה אמתית.
אני מאמינה באמת ובתמים שלכל אחד יש את החצי השני שלו , אדם שהוא אמור להיות איתו.
לא משנה כמה זמן זה יקח ולא משנה איך .
בסופו של דבר אהבה מנצחת .

אחת הסיבות שאני ממש אוהבת את הספר היא בגלל שהספר מדבר בדיוק על זה .

סיפורה של דונה מתחיל בחופשה משפחתית שהיא מתכננת כבר זמן רב עם החבר שלה רוברט זה מכבר .
הם מגיעים ללונדון יחד עם הבת המאומצת של רוברט גלוריה
ובמהלך כל הטיול דונה מרגישה שהיא שניה לגלוריה ,
אך עדין מקווה לקבל הצעת נישואין.
אחרי מקרה בו גלוריה גרמה לרוברט לזנוח את דונה ללא ארנק בכנסייה נטושה, דונה מבינה כי אין לה עתיד עם רוברט והיא מתחילה לבכות על מר גורלה.
וכאן היקום מתערב :)
ניקולס חי כמה מאות שנים לפני דונה , הוא נידון למוות בגין בגידה שהוא לא ביצע .
אך בזמן כתיבת מכתב לאימו הוא שומע בכי ממרחק .
והוא מוצא את עצמו מול דונה בתקופה שלנו:)
וכך מתחיל המסע של שניהם לגלות את האמת על הבגידה של ניקולס ומציאת דרך להחזיר אותו לזמנו.
כמובן שבתהליך הם מתאהבים ומגלים שלמעשה הם נועדו להיות יחד למרות פער השנים.

אני לא רוצה לגלות יותר על העלילה , אבל הספר באמת מקסים.
כמו שאמרתי בתחילה, אני בהחלט מאמינה באהבת אמת - אתם יכולים לקרוא לי רומנטיקנית בנשמה .

הספר בהחלט ממולץ בחום :)

» ביקורות נוספות של Miaka
» ביקורות נוספות על דונה - מונטגומרי / טאגרט #15