ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 במאי, 2012
ע"י בלדין
ע"י בלדין
הסיטואציה הייתה כזאת: כבר ימים שיש לי זמן פנוי ואני רוצה לקרוא. אני יוצא לגינה, מוצא תנוחה נוחה על הספסל ומתרווח עם כוס קולה ומנסה לקרוא. אבל שום דבר לא שובה אותי. וזה חבל, כי הימים האלו של השמש אלה הימים בהם הכי כיף לקרוא. וזה רגע לפני הלחץ בלימודים. והיה לי באמת חבל.
אז לקחתי לידיי את הארי פוטר וגביע האש. אחרי שבחופש הגדול קראתי שוב פעם את שלושת הראשונים החלטתי שמן הראוי שיהיה להמשיך גם לרביעי. לשם הפרוטוקול, זו קריאה שלישית שלי. והיא עדיין מרתקת וכיפית באותה מידה.
מה שבעצם אני רוצה להגיד זה, שלפחות בשבילי, הסדרה הזאת היא קסם אמיתי. אין כזה דבר לפתוח ספר של הארי פוטר ולא לקרוא חמישים עמודים בלי לשים לב שהזמן עובר.
בספר הזה יש התחלה כל כך מקסימה, איך הארי מיקיץ מסיוט בבוקר קיצי וכותב מכתב כשהזריחה מתגנבת דרך חלונו, או איך הוא מגיע למחילה המקסימה של הוויזלים ועושה איתם את הדרך למפתח המעבר בשעות לפנות הבוקר, ואיך הם חוגגים במתחם האוהלים רגע לפני תחרות הקווידיץ'. האווירה הזאת, הקיצית, שמתוארת בפשטנות שגורמת לך לשקוע במילים ולהתאהב בהן כל כך קוסמת לי. ובאמת שאין סיבה להרעיף מילות שבח שהן לא משורש ק.ס.ם, כי זה ממש ככה. וכשקראתי שוב את תחילת הספר עלתה בי תחושה שהחזירה אותי לקיצים הקודמים, לחופשים הגדולים היפים שהיו לי שהייתי ער עד הזריחה והייתי מטייל או כותב או יוצא לרחוב ומתיישב בין הערוגות לקרוא.
אני לא כותב כאן ביקורת, אין בשביל מה לבקר. אפשר לאהוב ואפשר לא לאהוב את הילד שנשאר בחיים. אבל אי אפשר להתווכח עם הקסם האדיר שיש בסדרה הזאת, שמבחינתי היא באמת אולי הכי טובה בעולם.
13 קוראים אהבו את הביקורת
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
