מיי שגדלה במשפחה סינית מסורתית עברה קשירת רגליים עוד לפני שהגיעה לגיל 6 והדבר החשוב ביותר לשינון היה שהיא איננה בוכה בזמן התהליך. לאחר שהיא מגיעה ״לשיא חייה״ החתונה עם סוחר משי עשיר היא מבינה שחייה הם ממש לא מה שהיא ציפתה לו בכליון עיניים רב כל כך והיא מצליחה לברוח. למרות שכל חייה היא מנסה להדחיק את עברה ומהותה בסופו של דבר היא חוזרת לזה כל פעם מחדש. עצוב לקרוא על גורלן של נשים בסין או באופן כללי על גורלן של נשים ברחבי העולם שעוברות התעללות למען סטנדרטים שונים של יופי בתרבות פטריארכלית. ספר מומלץ מאד.
