הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 במאי, 2012
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
"איפה הסוסים?", צועק רמי פורטיס באחד משיריו, שיר נושא שם של אחת מיצירותיו. זה ללא ספק ספר לכל אוהבי ההיסטוריה האמריקאית המסופרת בגובה העיניים, ובעיקר לאלו מאיתנו שבעלילות של ספרים אחרים מאותו ג'אנר חסרו להם סוסים, אבל כמובן לא רק.
בעניין זה אני מרגיש צורך לספר לכם שאחי הגדול ואני גדלנו בתחושה שאנחנו כלכך מחוברים לתקופות הישנות של התרבות האמריקאית, לפני שזו הוצפה בתרבות הג'אנק. איציק עבר ב-96' לחיות בארה"ב ואילו אני אם הגשמתי את עצמי בשאיפה האמריקאית שלי זה בכך שלהבדיל ממנו יש לי ספריה אמריקאית פרטית משלי, ואומר לא מעט מדפים שקשורים לספרות שלה ובכלל זה גם בהיסטוריה שלה וכמו כן בכל מיני הקלטות (מקוריות !!!) של מוסיקה ותיעודים אמריקאים, ביניהם 3 שעות בהן וודי גאטרי מספר על תלאות הדרך שעבר מאוקלהומה עד לקליפורניה, הארץ המובטחת. הזדמנות נדירה בשבילי להזמין אתכם לקבוצת הפייסבוק שלי שנקראת "קולטים אמריקה (חושפים שורשים)".
העטיפה של הספר באמת מזכירה את המהדורה הישנה של "ענבי זעם" (ע"ע ג'ון סטיינבק), שכידוע נוצרה בזכות ההשפעה מגאטרי וקבוצת המהגרים שלה השתייך. כשתקראו את הספר תיווכחו לדעת שהיא ממש משקפת את העלילה שהספר הזה מביא. אם תסובבו את הספר לצד תגלו עוד מישהו מבין קרוביה של המספרת שעומד ומהבית משקיף החוצה.
האחיינית האמריקאית שלי, בתו של אחי חשבה כשהיא היתה קטנה שסבתה (אמא שלי) גדלה בתקופה דומה לזו של עלילת הספר, ואומר תחילת המאה הקודמת. אני זוכר שבאחד הביקורים שלנו בארה"ב היא שאלה אותה מתוך תמימות של ילדה, איפה היא שמה בתקופה ההיא את הסוסים שלה. זה כמובן הצחיק אותנו.
ג'נט וואלס כתבה את הספר בלשון עבר ובכל זאת אפשר להתחבר אליו, הפרקים קצרים כך שקל לקרוא אותו גם כספר סיפורים, אבל בזכות ההמשכיות של כל פרק הוא נקרא גם כרומאן רגיל. איך שלא מסתכלים על זה בספר תמצאו הרבה הנאה. סגנון הכתיבה נותן תחושה שוואלס כתבה אותו בהמשכים בכל פעם שביקרה אצל סבתא שהיא גיבורת הספר.
ספר שמביא זכרונות מעולם שהלך ונעלם, ונפלא שבזכות כישרון כתיבה כמו של ג'נט וואלס מוצא את מקומו גם בליבם של קוראים בימינו, ולמען הסר ספק אבהיר שהספר הוא אינו מהספרות הקלאסית אבל יכול להשתייך אליה דיי בקלות.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אהוד בן פורת
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
אני לא יודע מתי קראת את הספר
ואם את זוכרת אותו טוב, אבל אם כן שימי לב שהכתיבה נעשתה בצורה של חיבורים, כך שכל חיבור נעצר בנקודה כזאת שחיבור אחריו ממשיך ממנו אבל כמו שכתבתי זה לא פוגע בהנאת הספר ואפשר להינות מהקריאה כך או כך. תודה על התוספת שלך, עוד לא סיימתי לקרוא בו ולא שמתי לב לעובדה שציינת (שאולי היא הביאה אותו בסופו), בכל אופן שמתי לב לקישור הבא שמאוד ריגש אותי:
http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=62174926 |
|
|
Addicted To Books
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
ספר בהחלט קלאסי
אגב היא לא ביקרה הרבה אצל סבתא, את הסיפורים היא שמעה דווקא מאמא שלה כי סבתא שלה נפטרה כשהייתה בת 8 אם אני זוכרת נכון..לי אישית לא הייתה תחושה של כתיבה בהמשכים, להיפך, הספר זרם. מהמוכשרות בעולם ג'נט וולס
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
שיווה, אני לא נכנס לשיקולי התירגום
במקור הספר נקרא בכלל Half Broke Horses שאם את שואלת אותי זה לא סוסי בר ולא סוסי פרא. כרגיל בעבודת התירגום רב נסתר על הנגלה.
|
|
|
שיווה
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
"בר" באנגלית זה wild
לא חושבת שיש דרך אחרת לתרגם את זה.
בקשר לקלאסיקות, אין אצלי הגדרות כאלו, אם יש הן הגדרות שלי ולא כפי המקובל. תודה על האזהרה:) |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
שיווה, אני שמח שאת מזדהה עם דבריי
אני יכול להבין מה גורם לך אסוציאטיבית להיזכר ב"רולינג סטונס" אבל השם הוא "סוסי בר" ולא "סוסי פרא". חוץ מזה אני מבקש להשב את תשומת לבך לכך שכתבתי בשורה תחתונה שהספר הוא לא מהספרות הקלאסית אבל יכול להשתייך אליה דיי בקלות.
|
|
|
שיווה
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
כבר שנים אני מחכה שיוסיפו עבורנו כוכב על הדגל:)
התחברתי למה שאמרת על אמריקה, ההתיישבות, הנהירה למערב, בית קטן בערבה, מערבונים, קאונטרי והנופים של הארץ המדהימה הזו.
לי השם מיד הזכיר את wild horses של הרולינג סטונס למרות שהם לא אמריקאיים. ספר ישן? לא מכירה את הסופרת. אבל נשמע מעניין, תודה. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
