הספר, שנכתב בתחילת שנות ה-70, דן בסוגיה אתית שתמיד היתה ותמיד תהיה רלוונטית - עד כמה נכון לנסות על חולים טיפולים חדשניים בשם המדע?
או, במילים אחרות, מתי נכון להפוך בני אדם לשפני נסיונות, והאם זה מתאים בכל מחיר, גם כאשר יש רמזים לכך, שהאובייקט הנבחר אולי לא באמת מתאים?
מתי האובייקטיביות המדעית הטהורה הופכת להיות מוכתמת בשאיפות האישיות של המדען בפרסום, ביצירת שם עולמי? האם יש בכלל כזה דבר, אם כך, אובייקטיביות טהורה בכל מה שקשור בפריצות דרך מדעיות?

התחלתי לקרוא את הספר הלילה ו... סיימתי אותו הלילה. כדאי מאוד לנסות להשיג אותו.

מימשק אדם - מכונה.
האדם מתערב במעשי הבריאה.
מה קורה כשאנשי המדע ובמיוחד הרופאים מנסים להנדס את מוח האדם (הכל לטובת המטופל והקידמה המדעית, כמובן) ?
הגולם קם על יוצרו.
חוק מרפי - כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש...

כל הקלישאות האלה מתאימות לספר זה שאפשר לתארו כמדע בדיוני/מתח הכתוב בסגנון כמעט תיעודי. זה אינו העתיד הרחוק מאוד בגלקסיה רחוקה במיוחד אלא כאן וממש עוד מעט - ואכן היום כבר יש טיפולים באפילפסיה הדומים לזה המתואר בספר ואפשר לקרוא על כך בוויקיפדיה.
המחבר היה רופא מוסמך וניכר בספר כי הוא מכיר היטב את עולם המדע בכלל והמחקר הרפואי בפרט.

הספר יצא ב-1972 ושמו באנגלית The Terminal Man . ב-1974 הפך לסרט בשם זה בכיכובו של ג'ורג' סיגל, שנקרא בעברית "איש הטרמינל".

המהדורה הנוכחית, מ-1974, היא התרגום הראשון של הספר לעברית - בתרגומה של הסופרת והעיתונאית אלאונורה לב.
ב-1995 יצא הספר בשם "איש המסוף" בתרגומו של עמנואל לוטם המרבה לתרגם ספרי מדע פופולרי, מדע בדיוני ופנטזיה.

לסיום, הערת הבהרה באשר לשם המחבר -
באנגלית כתוב Crichton ולכן כתבו בעברית קריצ'טון לפי ההגייה המקובלת של ch. אחר כך התברר שבמקרה שלו אין להגות כלל את ה-ch ואז כתבו בעברית קרייטון. הבלבול הזה נמשך אצלנו עד שנות התשעים - "פארק היורה" יצא ב-1992 עם השם קריצ'טון אבל המשכו - "העולם האבוד" כבר יצא ב-1995 עם השם קרייטון.
אבל זה לא הכל - בסידרת שאלות ותשובות המופיעה באתר שלו הבהיר המחבר כי יש להגות את שמו כאילו נכתב
Cry-ten המתחרז עם frighten ומכאן שהיה צריך לכתוב בעברית קרייטן. הנה הקישור:
http://www.michaelcrichton.com/foryoungerreaders-qa.html

ג'ון מייקל קרייטון - זהו שמו המלא - נפטר ב-2008 בגיל 66.