• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אקדח במערכה הראשונה

אקדח במערכה הראשונה

מאת קייט אטקינסון

הביקורת של לנדן פארק-ליין

תמונה של לנדן פארק-ליין
אקדח במערכה הראשונה

אקדח במערכה הראשונה

מאת קייט אטקינסון

הביקורת של לנדן פארק-ליין

תמונה של לנדן פארק-ליין
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2007
סדרה:Jackson Brodie #2
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
נצחיה
לפני 13 שנים

“כל כותב, עם הבלש שלו. לארתור קונן דויל יש את שרלוק הולמס, לליי צ'יילד יש את ג'ק ריצ'ר, ליו נסבו יש א”

2/5
ביקורות על אקדח במערכה הראשונה
הבאה
הנסיך הקטן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 15 שנים

“תאונת דרכים קלה גורמת לנהג הדורס להשתולל ולפגוע פיזית בנדרס ,עד שמישהו מהקהל מסביב מרגיע אותו.מכאן (”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

הספר נפתח בתיאור של התאונה הקלה ואח"כ מגיעים בערך מאה עמודים עם מעט אקשן והרבה רקע על הדמויות. זה נשמע משעמם, אבל במאה עמודים האלו מתחבאות לא מעט אמיתות על האדם המודרני במאה ה21, והרבה מחשבות קטנות שאני מניח שלכל אחד יש ואף אחד (כמעט) לא אומר אותן בקול.
בדרך כלל אני לא אוהב ספרים שיש בהם יותר מדי בלבולי ביצים (להלן- מצבי רוח, רגשות, מחשבות, חששות וקלישאות) ומעט מדי אקשן. בספר זה היו הרבה מהסוג הראשון (למעט הקלישאות. כשהייתה קלישאה הסופרת דאגה לנופף מעליה דגל אדום) אבל ההגשה שלהם הייתה טובה מאוד.
הסיפור קופץ בין נקודת המבט של שש או שבע דמויות, על כל אחת מהן פיתחתי דעות ורגשות- עוד ראיה לאיכות הכתיבה.
יש בספר הרבה התייחסיות ליחסים מקולקלים עם ההורים (אבות קשוחים ואכזריים, אמהות מרושעות) וליסורי מצפון קתוליים, שני דברים שלא זכיתי לטעום מהם בחיי, וכנראה תופסים מקום משמעותי אצל הרבה אנשים בראש.
העלילה ממש טובה, מותחת, מסופרת עם קפיצות זמן קטנות קדימה ואחורה, מגלה טפח ומסתירה טפחיים, מרתקת.
בשורה התחתונה: ספר מצויין!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אינס
אינס
ר
רחל
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של עולם
עולם
תמונה של חלבי
חלבי
תמונה של חמדת
חמדת
תמונה של yaelhar
yaelhar
ה
הקיסרית הילדותית
9קוראים|גיל ממוצע60|78%נשים

על המבקר

תמונה של לנדן פארק-ליין

לנדן פארק-ליין

ותיק
חבר מזה 16 שנים
68 ביקורות•4 נבחרות•347 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מקורית
תמונה של לנדן פארק-ליין
לנדן פארק-ליין
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות68
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבל347
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת34מדע בדיוני ופנטזיה9ספרות מקורית6

דיון על הביקורת

3 תגובות
טופי
טופי•לפני 14 שנים

אכן כך שערתי...תודה לך :)

לנדן פארק-ליין
לנדן פארק-ליין•לפני 14 שנים

השם המקורי הוא One good Turn

לדעתי תורגם ל"אקדח במערכה הראשונה" כי: א.הסיפור מתרחש בפסטיבל אדינבורו- פסטיבל תיאטרון. ב. בספר אכן מופיע אקדח במערכה הראשונה, והוא אכן יורה בשלישית המקור הוא במשפט של צ'כוב, שנתן מעיין הנחיה לכותבים- לא לזרוע זרעי עלילה שאינם מתכוונים לטפח, או משהו כזה.
טופי
טופי•לפני 14 שנים

שדון האם אתה יודע מה מקורו של שם הספר?

3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של לנדן פארק-ליין

The Sandman: Endless Nights

The Sandman: Endless Nights

Neil Gaiman

וכך זה מתחיל:
"הרוזן, שהיה בעליו של הארמון, החליט שרצונו הוא להמחץ למוות בידי פיל זכר, בין שתי בתולות יפהפיות, ברגע המדויק של האורגזמה"

שבעה סיפורים, אחד לכל אחד מהאנדלס: מוות, תשוקה, חלום, יאוש, הזיה, הרס וגורל. כל אחד מהם חושף טפח מהעולם המיסתורי של גיימן ונותן תובנות עמוקות על הקיום האנושי. יש כאן אנשים שרימו את המוות, חלומות של כוכבים, דגים מעופפים, ואלו רק הדברים שאפשר לנסח במילים.
קומיקס מבוגרים משובח ביותר, מתאים לאנשים עם ראש פתוח.

לפני 12 שנים•לנדן פארק-ליין
Something Rotten (Thursday Next Novels)

Something Rotten (Thursday Next Novels)

Jasper Fforde

בסדרת הקומיקס המופתית "סאנדמן" מאת ניל גיימן המופתי בפני עצמו מופיע סיפור קצר על סופר הסובל ממחסום כתיבה. בכדי להתגבר על המחסום הוא מצליח בדרך עקלקלה להניח את ידיו על מוזה בשם קליופה ולכלוא אותה בביתו. הנוכחות והמגע שלה מביאים לו השראה ובשנים הבאות הוא משחרר רבי-מכר וקלאסיקות הזוכים לתהילת עולם. למרות כל תחנוניה הוא מסרב להוציא אותה לחופשי, וסופו להיענש על-ידי מורפיאוס (גיבור הסדרה, הממונה על החלומות) בכך שהוא חווה השראה תמידית, זרם תודעה בלתי פוסק של רעיונות מצויינים. בסצנת הסיום של הסיפור הוא משוטט בטירופו ברחוב, פוצע את ידיו בשביל לכתוב עם הדם על הקירות את הרעיונות האדירים לפני שישמטו ממנו ואז מפונה משם על-ידי שירותי בריאות הנפש.
בקיצור, אני לא אופתע בכלל אם יום אחד יתגלה שלג'ספר פורד יש מוזה כלואה במרתף. הרעיונות שלו יצירתיים ומורכבים הרמה כמעט לא אנושית והספר גדוש בהם עד שהקורא (זה אני) ממש צריך לרדוף אחרי הסיפור בשביל לא לאבד אותו.
והרעיונות מבריקים למגדול (השנה היא 1988 בעולם מקביל לשלנו בו הדברים מתנהלים קצת אחרת ובמקביל אליו יש את עולם הספר בו מתקיימים הלכה למעשה כל הספרים שנכתבו אי-פעם, כאשר הדמויות משחקות את תפקידיהן ויוצאות להפסקת סיגריה בעמודים בהן אינן מופיעות) ועד קטן (מלא בדיחות קטנות וגאוניות, משחקי מילים, המצאות שהלוואי שהיו בעולם האמיתי, דברים שהספר היה יכול לסחוב גם בלעדיהם, אבל למרבה השמחה- הם כאן!).
שלושת הפרקים המתארים את ה"סופרהופ" (כמו הסופרבול אבל עם קרוקט) הנם מופת של ספרות ספורט (זו הפעם השלישית שהשתמשתי במילה "מופת"ובהטיותיה בביקורת הזו. כשאין לך מוזה בבית אתה נאלץ למחזר מילות תואר) ויום אחד, כשיהיה לי מלא מלא מלא זמן פנוי אני אתרגם אותם לעברית.
יש בספר רגע קטן ומתוק בו ממש התפתלתי מעונג (דבר שמעולם לא נגרם לי על-ידי ספר בעבר!). לשמחתכם אני לא אפרט אותו כאן, אלא אשאיר לכם לגלות את זה לבד.

לסיכום: לקרוא, לתרגם, להפיץ ולהמשיך לאהוב ספרים!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לנדן פארק-ליין
בית העלמין של פראג

בית העלמין של פראג

אומברטו אקו

נוראי, מנופח, פלצני.
ממש אין לי כוח לפרט פה את העלילה אז אני רק אומר שהיא מורכבת מעירפול מכוון (שאמור לגרום לנו להסתקרן מספיק בשביל לקרוא עוד) ומהמוני רפרנסים הסטוריים שאני בטוח שעושים נעים לחובבי הז'אנר. בתור אחד שלא חובב את הז'אנר, כל מה שקיבלתי מהספר זו צרבת.

בזכות הפרעות השינה שלי הצלחתי להגיע למחצית הספר.
הסבר: בכל פעם שאני מתעורר באמצע הלילה אני פותח את הספר וממשיך לקרוא. עניין של שניים שלושה עמודים והבעיה נפתרה! תודה אומברטו!!
הבעיה היא שהספר כל כך נוראי שהגעתי למצב שאני מעדיף להשאר נים לא נים מלקרוא עוד שורה אחד של המחדל הזה.
במדינה מתוקנת המתרגם היה עולה לדין, לא על איכות עבודתו (דווקא התרגום בסדר גמור), אלא על עצם העובדה שהוא תרם להפצת המפגע האנטי-ספרותי הזה בעולם.

מומלץ למזוכיסטים ולאנשים שרוצים להוכיח לעצמם שהם יכולים.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•לנדן פארק-ליין
שנת הגנן

שנת הגנן

קארל צ'אפק

אני קצת מתבייש בעצמי וקצת מופתע (וגם קצת מאוכזב), אבל לא נהניתי מהספר בכלל.
מתבייש, כי הנושא קרוב לליבי, כי כתיבה ואדמה מתחברות כל כך נכון בעיני, כי רבים וטובים לפניי ניסו ואהבו, כי שמונים שקלים שיצאו מהכיס ולא יחזרו מצדיקים צקצוק שפתיים תוך כדי פליטה של איזה "צ'אפק... הוא מעולה... את\ה חייבים לקרוא". מביך.
מופתע כי הגודל של הספר, הצורה, המרקם, התמונה על העטיפה, הכל צופן בתוכו הבטחה של כתיבה צנועה, מחוברת, נועזת בפשטותה, אמיתית.
מאוכזב. מאוכזב כי הסגנון טרחני, כי דמות הגנן כפי שהיא עולה מבין השורות אינה אותו איש אדמה חייכן ואוהב טבע שרציתי לפגוש, אלא מעין שונא אדם ואדמה, קשה עורף ורע מזג, שלא מסוגל לחוש חיבה כלפי דבר מלבד פרחים, וגם אז זה מסוייג במיליון ואחת דאגות קטנוניות.
אולי זה האקלים השונה השורר בצ'כיה, אבל לא פגשתי בספר אף אחד שאני מכיר, ואף אחד שהייתי רוצה להכיר.
סיכום: באתי להתמלא ויצאתי מרוקן

לפני 13 שנים•
★★★★★
•לנדן פארק-ליין
דודי נפוליאון

דודי נפוליאון

איראג' פֶּזֶשְׁכְּזָאד

איזה עולם מדהים הוא עולם הספרים. אתה נכנס לחנות, מוציא קצת כסף, ובהנד עפעף והפיכת דף אתה נוחת בשנות ה40, ועוד באירן. חוויה שרק אנשי ספר (ונוסעים בזמן) מכירים.
אחרי שהתגברתי על ההתרגשות הראשונית התחלתי לבדוק את הסביבה החדשה. הסיפור מתחיל בהתאהבות של המספר בבת דודתו ובהתאהבות של הקורא במספר. הסקרנות שלי כלפי אירן צבעה את העלילה בגוונים עזים של "מעניין".
הגוונים האלו החזיקו בערך שליש ספר, שליש בו הייתי מרותק לעלילה וצחקתי בקול מהבדיחות.
אבל אחרי שליש משהו נשחק במנגנון. הבנתי שאסור לשקר כי אנחנו במרחק ארבע אצבעות מהקבר, והבנתי שאני רוצה לבקר בסן פרנציסקו אבל מעבר לזה הדיאלוגים הארוכים והשנונים לכאורה החלו לעייף. הייתה חסרה לי פעילות מפתיעה, משהו שיחרוג קצת מהמכניקה הקבועה.
עם זאת, הספר נשאר מעניין עד לסופו ואני חושב שכל מי שיקרא אותו יפיק ממנו הנאה מסוג שאינו מצוי כאן, בישראל 2012.
בשורה התחתונה- שווה קריאה

לפני 13 שנים•לנדן פארק-ליין
מצרפי המקרים

מצרפי המקרים

יואב בלום

זה ספר סבבה. (אני חושב שיש כאן ספוילרון בפסקה הבאה, אבל זה לא העיקר בספר, וגם מי שעוד לא קרא אותו יוכל לקרוא את הביקורת שלי בלי שזה יפגום בהנאה העתידית, במידה ותהיה כזאת. בכל מקרה אני לא אחראי במידה ולא נהניתם מהספר לאחר קריאת הביקורת)
עם זאת, עניין תקרת הזכוכית של הספרות העברית בולט כאן מאוד. איך זה שבכל מותחן אמריקאי סוג ז' העלילה השטחית מתגלגלת לקנוניה חובקת עולם, ודווקא בספר שמבוסס על רעיון כל כך יצירתי ומקיף המקסימום שהסופר הצליח להוציא ממנו זה ששני אנשים יפגשו ויתאהבו. היה אפשר לתפור על בסיס הספר איזו הצעה שתפתור את השאלות למה אנחנו כאן, לאן אנחנו הולכים ולמה כל כך קשה לנו? או סתם להרחיב אותו קצת מעבר למציאות המיידית. עוד נקודה שאולי תמחיש את מה שאני אומר היא שיש בסיפור מימדים מקבילים וכל מיני רמות של קיום אבל לא יוצאים מתל אביב אפילו פעם אחת (!).
בספר יש הרבה התייחסות לצד הרגשי והרבה דיבורים על אהבה וזה כתוב לא רע בכלל. מי שאוהב כאלה ספרים בטוח יהנה מזה.
בשורה התחתונה- מהנה, אבל היה יכול להיות הרבה יותר.

לפני 13 שנים•לנדן פארק-ליין
בעקבות שרלמאן

בעקבות שרלמאן

סטיב ברי

ספר בינוני עד טוב עם כמה רעיונות יפים מאחוריו.
מומלץ, אבל בלי לחץ.

לפני 13 שנים•לנדן פארק-ליין
הצופן הפלמי

הצופן הפלמי

אַרְתוּרוֹ פֶּרֵס־רֶוֶורְטֶה

הרעיון עצמו יפה- תעלומה שבליבה נמצאת יצירת אמנות בה מופיע לוח שח ממנו ניתן לדלות משמעויות עמוקות. שח הוא משחק מאוד מורכב ואפשר לכתוב ספרים שלמים סביב היחסים, המתחים והמאבקים שמתקיימים על הלוח וסביבו (למשל, איגוד השוטרים היידים).
הבעיה בספר היא הנטיה של הסופר להכנס להלך רוח רומנטי-מופשט ולמלא עמודים על גבי עמודים בבליל אינסופי שאין בו בעצם כלום.
חבל, כי העלילה עצמה כן מעניינת, החיבור לשחמט מעולה, ואם לעורך היה גרזן יותר חד היינו מקבלים ספר בלשי נפלא.
מחוסר ברירה נאלצתי להוציא לפועל את אחד הכללים עליהם כותב דניאל פנק בספרו החביב "כמו רומן" ודפדפתי קדימה כמה עשרות עמודים במצטבר. למרות זאת הברברת המצטברת הקשתה עליי ולראיה- לקח לי שלושה ימים לקרוא את שני הפרקים בסוף הספר בהם כל קשרי העלילה מותרים.
אבל זו רק דעתי, אל תפסלו את הספר בלי לנסות.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•לנדן פארק-ליין
הסיפורים הנבחרים

הסיפורים הנבחרים

סול בלו

עיצוב העטיפה כבד, משאיר רושם של "אל תתעסק איתי אם אתה לא רציני". בתור בנאדם לא רציני זה היה מאוד מאיים.
על השער האחורי מודפסות שלל ביקורות מחמיאות. לא שציפיתי שההוצאה תדפיס על הספר ביקורת שתגיד את האמת (למשל:"לסול בלו יש כישרון יוצא דופן לקחת את המציאות האפורה והמשעממת ולעשות אותה אפילו יותר אפורה ומשעממת") אבל העובדה שהאיש פחות או יותר נמשח למלוכה בכריכה האחורית של מיטב סיפוריו הדליקה אצלי נורה אדומה (רואים את מה שעשיתי כאן? קוראים לזה רמז מטרים. כך משאירים שאלות תלויות באויר ויוצרים מתח אצל הקורא שגורם לו לרצות לקרוא את ההמשך).
פתחתי את הספר מתוך ציפייה לסיפורים קצרים ופריכים שאפשר לכרסם לפני השינה, ולהפתעתי גיליתי שהספר בכלל עוד לא התחיל! צריך לעבור את ההקדמה של המבקר הנכבד (הרבה עמודים) ואת המבוא מאת אשתו של בלו (גם הרבה עמודים).
אז אחרי האיומים מצד הכריכה, החנופה מצד הכריכה האחורית, מבקר אחד שגרם לי להרגיש נחות אינטלקטואלית מעצם זה שלא היה לי כח לקרוא אותו, ואשת סופר אחת שדווקא עשתה רושם נחמד בתוך כל הקדרות מורמת האף שהייתה מנת חלקי עד כה הגעתי לסיפור הראשון.
מסופר שם על מישהו שהוא עכשיו זקן, אבל פעם היה צעיר, ויש לו כל מיני זכרונות מאנשים שכבר אינם אבל פעם היו. כל זה קורה בניו יורק, למרות שיכול היה לקרות גם במוסקבה, לימה, טימבקטו (בירת מאלי, אגב).
הסיפור אינו ארוך במיוחד, כ-20 עמודים, ואת התחושה שנשארת בסיומו אני יכול לנסות להגדיר כשילוב של "נו, ו...", "למי אכפת" וטעם של לחם לבן מרוח במרגרינה.
אחרי פתיחה מוחצת כזאת לא נשארה לי ברירה אלא להחזיר את הספר למצבו הראשוני (להלן: סגור) ולהשיבו אל משכנו (להלן: מדף הספרים בסלון של ההורים של נערתי) בשלום, תוך כדי הצהרות קולניות שהתחילו ב "בפעם הבאה שאתם רואים אותי מחזיק את הספר הזה ביד" ונגמרו ב "ואז תשרפו את האפר שלי בפעם השניה, ליתר בטחון"
לסיכום: לא צריך סיכום, כבר אמרתי הכל

לפני 14 שנים•לנדן פארק-ליין

ביקורות נוספות על "אקדח במערכה הראשונה"

אקדח במערכה הראשונה

אקדח במערכה הראשונה

קייט אטקינסון

כל כותב, עם הבלש שלו. לארתור קונן דויל יש את שרלוק הולמס, לליי צ'יילד יש את ג'ק ריצ'ר, ליו נסבו יש את הארי הולה, לפטרישיה קורנוול יש את קיי סקרפטה, לשולמית לפיד את ליזי בדיחי, לקייט אטקינסון יש את ג'קסון ברודי, ולאלכס בלייק יש את נינה ריילי.

כאן עומד הקורא התוהה וישאל: מי זה אלכס בלייק בכלל? ולמה לא שמעתי עליו עד היום? אלכס בלייק, שמו הבדוי של מרטין קאנינג, שהוא דמות בדויה של סופר מותחנים בלשיים, ומופיע בספר "אקדח במערכה הראשונה". סיפור-בתוך-סיפור-בתוך-סיפור. כמו מה קורה כשסופר ספרי מתח בלשיים נקלע בעצמו לתעלומה בלשית. כמו מטריושקות. בובות רוסיות קטנות שבכל פעם שפותחים אחת מוצאים בתוכה עוד אחת קטנה הימנה.

סוגת ספרות המתח, החל בימיהם של קונן דויל והולמס, עובדת לפי מתכונת פחות או יותר קבועה. יש תעלומה, לרוב כרוכה בפשע חמור, פעמים רבות קשורה במציאת גופה וברצח. ויש את הבלש הנמצא בפעולה, מתיר את סבך העובדות שיצר הכותב ופותר כל תעלומה. ועוד טורח לסדר אותה בצורה הגיונית, הבלש המדובר, הוא מרכז הסיפור, אמור להיות קצת מוזר, לעיתים אקצנטרי, תמיד מאוד חכם, אף פעם לא מנהל קשרי משפחה קבועים ותקינים. והוא מאיר בפני הקורא את התעלומה.

מרטין קאנינג/אלכס בלייק הוא סופר ספרי מתח מצליח ביותר. עיקר הצלחתו נובע מכך שהוא מעדיף לחיות בעולמות דימיון והזיות, ומתקשה לתפקד בעולם האמיתי. דמות הבלש שלו היא בלשית בת 22 ושמה נינה ריילי. מרטין / אלכס הוא לא רק רווק, אלא כפי הנראה גם א-מיני, וספריו אהובים מאוד על גברות בגיל העמידה. הוא מוצא את עצמו במרכז כמה תעלומות המתחילות בתאונה אלימה שהוא עד לה.

ג'קסון ברודי, שוטר בפנסיה ואחר כך בלש פרטי בפנסיה, סיים את הספר הקודם של אטקינסון בעמדה הנוחה עד מאוד, ובה גברת זרה הורישה לו את כל הונה. אז כרגע הוא לא בלש. בהתאם לכך הוא נמצא בזוגיות, גם היא ירושה מהספר הקודם, עם שחקנית. בתפקיד המיליונר-הרוצה-לרצות-את-בת זוגו, הוא מממן הצגה שבה היא מופיעה, וזה מה שמביא אותו לאדינבורו. הוא כל כך ב"פנסיה" שגם כאשר הוא נתקל בתעלומה, הוא מתעלם ממנה, לא מדווח למשטרה, ומנסה להימנע מלטפל בה בעצמו. אלא שהוא לא יכול כמובן. וסופו לשחק את התפקיד שנקבע לו מראש.

עוד משחקים כאן שוטרת שהיא אם יחידנית ודואגת לנער מתבגר מופרע למדי, ואשתו הדהויה של קבלן בניין עשיר ומושחת. בין ארבע הדמויות הללו מתגלגלת העלילה. היות וסוגת הרומן הבלשי קנתה לה כבר ותק בן למעלה מחמישים שנה, הכללים כנראה מתחילים להישחק ולהימאס. כשם שבספרו האחון של לי צ'יילד תרומתו של הבלש מוטלת בספק, בספר של אטקינסון יש כמה וכמה כללים אחרים שנשברים.

ראשית כל, אם נשתמש בעגת הדיבור האהובה על התלמידים שלי, הספר חפרן ברמות. כל הדמויות בו מודעות לעצמן, מתחפרות בתוך מחשבותיהן ורגשותיהן, ונוטות לחשוב על חמישה דברים לעומק עוד לפני ארוחת הבוקר. כתוצאה, האקשן בספר קצת מתעמעם לטובת עמודים רבים של מחשבות, הזיות, חפירות, דימיונות, חרטות, תלוי באיזו דמות אנחנו נמצאים עכשיו. בנוסף הדרך שבה העלילה מתגלגלת, והפתרון שלה, אמנם מתגלים לעיני הקורא, אך לא בהכרח דרך עיניו של הבלש. ברודי עוזב את זירת הפשע, בלי לדעת מה בדיוק קרה שם עד הסוף. ונראה שגם לא ממש מעניין אותו. ולבסוף - המאורעות כאוטיים למדי. חלק מהסצנות הזכירו לי את דאגלאס אדאמס ז"ל. לא בשנינות, אבל כן בכאוס.

אם כל זה לא מפריע לכם, ולי זה לא הפריע, אתם מוזמנים להנות מספר טוב למדי. הרבה יותר טוב מ"מקרים אבודים" הבינוני. לא מגיע לקרסולי "בקרוב יהיו חדשות טובות", אבל מי אמר שאפשר הכל. בדרך השתדלו להתעלם מהשם המופרך של הספר. תרגום לא ברור לשם האנגלי (ONE GOOD TURN), והוא לא בעיית התרגום היחידה בספר. אבל אלה זוטות. יש כאן במידה רבה פארודיה בלשית, בעוד ה"חפירות" והמחשבות של ארבעת שותפי הדרמה הן העיקר.

לפני 13 שנים•נצחיה
אקדח במערכה הראשונה

אקדח במערכה הראשונה

קייט אטקינסון

תאונת דרכים קלה גורמת לנהג הדורס להשתולל ולפגוע פיזית בנדרס ,עד שמישהו מהקהל מסביב מרגיע אותו.מכאן (עמוד 12) הסופר מתחיל לעקוב אחרי האנשים שהתקהלו מסביב (מי הם מאיפה הם מה הם עשו - בקיצור סיפור חייהם).לאחר כמאה עמודים שהשיטה לא משתנה - הרמתי ידיים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•הנסיך הקטן
אקדח במערכה הראשונה

אקדח במערכה הראשונה

קייט אטקינסון

הספר כתוב בצורה נהדרת. כל גיבור מתואר מנקודת מבטו לכל אורך הספר, בצורה אמיתית ומרתקת. ספר מתח נהדר מומלץ בחום

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מורג'ו
אקדח במערכה הראשונה

אקדח במערכה הראשונה

קייט אטקינסון

ספר מתח רב-דמויות ורב-עמודים. קריא. (אלדה ע.)

לפני 12 שנים•ספריית מגדלים