ביקורת ספרותית על על תנאי מאת אקירה יושימורה
ספר טוב

---

"על תנאי" מאת אקירה יושימורה 1988



זהו ספרו השני של יושימורה שתורגם לעברית (לאחר "ספינות טרופות"), המביא, שוב בסגנון מאופק משהו, את סיפורו של שירו קיקוטאני, מורה יפני שסיים לרצות מאסר בן 16 שנים בגין רצח כפול. קיקוטאני משתחרר, לאחר ריצוי עונשו, תחת תנאים מגבילים של ביקור דו חודשי אצל קצין המבחן שלו. הספר מתאר את ההסתגלות הלא פשוטה של קיקוטאני לחיים מחוץ לכלא ואת חוסר הביטחון שלו שנובע מהפחד שיגלו במקום עבודתו את עברו ואת הבלבול שחש נוכח השינויים שחלו במקומות שהכיר לפני מאסרו (שינויים כמו תיעוש מוגבר, מיכשור מודרני לא מוכר וכו').



בדומה לחתול, ששונא מטבעו שינויים בשגרת חייו כך קיקוטאני נלחץ בכל פעם שמשהו קורה ומשבש (מנקודת מבטו) את שגרת חייו. למרות האמור לעיל, נראה על פניו כי בעזרת קציני המבחן שלו והמשמעת העצמית בה ניחן השיקום שלו עולה יפה. אבל הקורא יודע שזה רק למראית עין. לאורך כל הספר יושימורה נוטע בקורא את התחושה שמשהו יקרה, שזה לא ייגמר בטוב וקיקוטאני לא יוכל להימלט מגורלו... האמנם?



זהו עוד ספר מעולה מפרי עטו של אקירה יושימורה. ניכר בו שהוא בקי בפסיכולוגיה של האדם ומביא את זה לידי ביטוי בספריו. אני די בטוח שאסירים משוחררים שיקראו את הספר יזדהו עם קיקוטאני. עדיין, אם הייתי צריך לבחור בין השניים, הייתי בוחר ב"ספינות טרופות" שהביא לי את ה"בום" לפנים – למרות שהוא היה כל כך צפוי...



________________________________________

הוצאת שוקן שנת 2007

תרגום מיפנית עינת קופר

261 עמודים

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על על תנאי