לקח לי המון זמן לסיים את הספר הזה כי הייתי צריכה לקחת הפסקות אוויר, קריאה רצופה מדי גרמה לי לשקוע ביאוש.
הספר כולו הוא רכבת הרים בין אופטימיות ליאוש. צורת הכתיבה היתה קצת מעצבנת לטעמי, אני לא יודעת אם זה התרגום או הכתיבה עצמה אבל מצאתי את עצמי מקבלת כאב ראש בכל פעם שקראתי דיאלוג, כתיבה פרחחית מאוד, דבר שמתאים לסיפור וקושר אותך יותר לדמויות אבל גם הופך את הקריאה למעייפת.
למרות זאת, ספר טוב מאוד, מעניין ומעורר מחשבה, אני רק ממליצה לא לקרוא את המאחורה של הספר כי הוא הרס לי המון.










