ביקורת ספרותית על חינוך אירופי מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)
ספר טוב

---

נאדיז'דה אומראייט פסלדני (או משהו כזה) הפתגם הרוסי שמשעותו אסור לאבד תקווה, והתרגום המילולי "התקווה אחרונה למות" (טניה מהעבודה שלי לימדה אותי את הפתגם הזה פעם).
אז מה היה לנו פה....? כמעט הכול.
ספר ביכורים של סופר שאני מאוד אוהב. יש לי חולשה לסיפרי ביכורים, סיפרתי פעם...
ספר על הפרטיזנים בפולין, ההתנגדות הדלות היאוש הקור המקפיא ו... התקווה.
רומן חניכה מקסים ומרגש עם אהבת נעורים תמימה במציאות בילתי אפשרית (גם לרומני חניכה יש לי משיכה עזה).
מיהו הפרטיזן האלמותי נדייז'דה? (לדעתי המתרגם עושה עוול בכך שלא מסביר בהערת שוליים שמשעות השם נאדיז'דה ברוסית הוא- תקווה, אגב זה אומר שה נאדיה זה תיקי).
הספר קצר, קריא קשה להניח אותו, קשה לעכל אותו, אבל גם קשה להשיג עותק שלו, אני רכשתי את שלי דרך האתר הזה. בתום הספר הרגשתי שחוויתי חורף לצד הפרטיזנים בפולין כשאוזני ועניי נשואות לקרב בסטלינגרד. לעולם לא אסתכל על תפוח אדמה באותו אופן....

שורה תחתונה כמו גם שורה ראשונה :" nadezhda umiraet poslednej"

התקווה אחרונה למות

ממליץ מעומק הלב

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על חינוך אירופי