ספר נפלא! שפה עשירה. קורות ילדה דחויה קצת במשפחתה המתפתחת בעזרת דמיונה היוצר לאישיות מרפאה ולמורה רוחנית.ביוגרפיה אותנתית!מ ד ה י ם! תמר ברגמן היא "בתו של" רב החובל כתריאל יפה הי"ד, שטבע באסון לפיצוץ בתי הזיקוק בטריפולי. כתריאל יפה היה בין מקימי נמל תל אביב. למי שלא יודע ולא מכיר הנה בפיוט נוגע ללב:
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: דוד זהבי
שנת הלחנה: 1947
שְׁקִיעָה נוּגָה, הַיָּם אוֹבֵד בָּעֲרָפֶל,
וְדוּמִיָּה גְּדוֹלָה;
הָרוּחַ נָח עַל סִפּוּנֵנוּ הָאָפֵל,
כּוֹכָב רִאשׁוֹן עָלָה.
וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד
בְּשׁוּלֵי הַשְּׁחָקִים בַּלֵּילוֹת.
וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד
בְּחִיּוּךְ בְּעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת...
נָא זִכְרִי, רַב-חוֹבֵל שָׁב אֵלַיִךְ;
בִּסְפִינָה רְדוּפַת בְּכִי וּשְׁכוֹל,
הוּא יַגִּיעַ, יַלְדֹּנֶת, אֵלַיִךְ,
וְהַסַּהַר יָאִיר בְּדַרְכּוֹ...
הַלַּיִל רַד, פִּתְאוֹם גָּוְעוּ הַמֶּרְחַקִּים
כְּלַחַשׁ אִילָנוֹת,
כּוֹכָב בּוֹדֵד נִדְלַק לְפֶתַע בַּשְּׁחָקִים
לְזֵכֶר הַסְּפִינוֹת.
אֶשְׁתֶּה, אָחוֹת, לְחַיַּיִךְ –
מִכְּבָלִים, מִגִּדְרוֹת הַבַּרְזֶל,
עוֹד אֶזְכֹּר חִיּוּכַיִךְ
בְּלֵילוֹת עֲטוּפֵי עֲרָפֶל.
וְעֵת הָאִי הַבּוֹדֵד יִכְלָאֵנִי,
כִּסּוּפַי עוֹד יַפְלִיגוּ עִם לֵיל,
וְיֹאמְרוּ לָךְ: יַלְדֹּנֶת, הִנֵּנִי,
שׁוּב אֵלַיִךְ חָזַר רַב-חוֹבֵל...
שקיעה נוגה, הים אובד בערפל,
ודומייה גדולה;
הרוח נח על סיפוננו האפל,
כוכב ראשון עלה.
ואת ניצבת מנגד
בשולי השחקים בלילות.
ואת ניצבת מנגד
בחיוך בעיניים כחולות...
נא זכרי, רב-חובל שב אלייך;
בספינה רדופת בכי ושכול,
הוא יגיע, ילדונת, אלייך,
והסהר יאיר בדרכו...
הליל רד, פתאום גוועו המרחקים
כלחש אילנות,
כוכב בודד נדלק לפתע בשחקים
לזכר הספינות.
אשתה, אחות, לחייך –
מכבלים, מגדרות הברזל,
אשתה, אחות, לחייך –
מבדידות, מלילות ערפל.
ועת האי הרחוק יכלאני,
כיסופי עוד יפליגו עם ליל,
ויאמרו לך: ילדונת, הנני,
שוב אלייך חזר רב-חובל...
