איזה ספר, לא נהניתי בכלל. ולקראת הסוף זה כבר היה ממש מוגזם, כל רגע חשבתי לעצמי "נו, באמת".
אז מה היה כאן?
- חפירות בלי סוף אבל ממש. האם הסופרת חושבת שהקורא אידיוט ששוב ושוב ושוב (ושוב...) היא צריכה לחזור על אותם דברים מילה במילה?
- ובסוף הספר עם כל התסריטים ההזויים שרצו בראשה של הגיבורה, כבר פשוט דילגתי. מעבר לעובדה שזה לא היה מעניין זה היה גםטיפשי.
- העלילה. אני כבר חשבתי וציפיתי מה הסוד של גבריאל? עם כל הערפל והמסתורין מסביב ציפיתי למשהו הרבה יותר דראמטי ומסעיר אבל- כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.
- כל הסטריאוטיפים על הישראלים. פשוט שנאה עצמית.
מבחינה אישית, צרמה לי מאוד השנאה שלה לחרדים ומילא זה, אבל למה לכתוב דברים לא נכונים ולא מדוייקים שמשניאים את החרדים ואת הדת? משפט אחד שממש זכרתי "כל הפסיכולוגים היו לצדי וכל הרבנים היו לצדו" (כביכול בנוגע לכך שהיא חייבת לחזור איתו בתשובה) שום רב שקורא לעצמו רב לא יגיד לבעל שחוזר בתשובה שעליו להכריח את אשתו לקיים מצוות/להתגרש מאשתו וקל וחומר שלא יגיד לו להפוך אותה לעגונה. שלום בית זה מעל הכל! למה היא כותבת כאלו שטויות?
נראה שהסופרת מצאה פתרון "מדהים" לבעיית העגונות והחליטה לכתוב עליו ספר, ולא היה כ"כ משנה לעוסקים במלאכה מה יצא בסוף.
(היה לי חשוב לפרט בביקורת הזו כי קראתי את הספר רק אחרי שראיתי כאן המלצות עליו. אז זהו, שהוא לא מומלץ).
בקיצור - בהחלט אפשר לוותר.







![100 חורפים [מאה חורפים]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers3/35484.jpg)



