ביקורת ספרותית על לבד בברלין מאת הנס פאלאדה
ספר טוב

---

בעמודים הראשונים, חשבתי שאני הולך לשים את הספר בצד ולא להמשיך לקרוא. זה היה מעט משעמם אבל בעיקר לא העניק מוטיבציה להפוך דף ולקרוא את ההמשך. הרבה מאוד פרקים שקשה מאוד לקשר ביניהם. בדיאבד, נראה כי הסופר בסך הכל רצה להבהיר את הרקע ואת הדמויות באופן די רחב.

אחרי כמה עשרות עמודים החלה להתבהר המגמה והספר הפך להיות מותח, אם כי כמות התיאורים בו היא רבה מדי לטעמי. כשהגעתי לעמוד 200 כבר לא יכולתי להפסיק. עניין אותי כל הזמן לדעת מה קורה הלאה ואיזו תפנית תבוא בהמשך.

זהו ספר שמצד אחד מספר סיפור אחד, אבל מנקודות מבט של הרבה דמויות. מצד שני, הוא מתייחס לתקופה שמוכרת לנו כקורבנות התקופה ומתברר בספר שאנחנו לא היינו היחידים. מצד שלישי, הוא מתאר תהליך כזה או אחר שבו כולם נפטרים מהעולם בדרכים בלתי שגרתיות, אבל מסתיים בפרק שמדבר על החיים. על העתיד.

נכון, מדובר בספר של מעל ל650 עמודים, אבל האמת היא שלפחות 550 מתוכם הם הנאה צרופה שמומלצת לכל אחד, גם כדי לקרוא ספר מצויין וגם כדי ללמוד קצת על נקודת המבט של הגרמנים בברלין במלחמת העולם השניה.

» ביקורות נוספות של Segmany
» ביקורות נוספות על לבד בברלין