ביקורת ספרותית על גן העדן - ספרות יפה # מאת ארנסט המינגוויי
ספר מעולה

---

-זהירות ספוילרים של ספרי המינגווי-

תמיד ראיתי בהמינגווי אדם די קודר, שמקבל בהכנעה אצילית את אכזריותו חסרת הרחמים של העולם בו אנו חיים. אם זה הזקן שהכרישים אוכלים לו את הדג היפה שנאבק בו, או האינגלס הגיבור שהסוס נופל על רגלו ומשאיר אותו למות מאחורי קווי הפשיסטים הרחק מאהובתו, או הגידם העני שגוסס למוות במשך יומיים על ספינה עם ארבעה פושעים שהרג, ועוד דוגמאות רבות לא חסרות.

האם לא שאלתם את עצמכם עד כמה זה רלוונטי להיום? ומה היה קורה אם רוברט ומריה או סגן הנרי וקתרין היו פוגשים זה בזו כאן ועכשיו, במאה ה21. בלי מלחמות עקובות מדם וסוף טרגי שנכפה על הגיבורים - האם אנחנו נהיה ב"גן עדן"?
אני חושב שזו התשובה שהסופר מנסה לספק לנו. התשובה שהוא מציג היא "כנראה שכן", אבל גם די בטוח שנדאג לכך שמהר מאוד נגורש משם שוב :)
דיוויד בורן וקתרין נראים בעמודים הראשונים כמו שתי נפשות תאומות, אך אנו מגלים שיש תהום אחת שמפרידה ביניהם: קתרין לא הייתה מאז ומעולם מחוץ לגן עדן, ואילו דיוויד הוא "גיבור-המינגווי" טיפוסי: לחם במלחמה, צד באפריקה וכו'. והדבר הזה מאמלל את קתרין נורא, עד כדי טירוף. רק שני דברים מצליחים להקל עליה: לנסות להידמות לבעלה (למשל במראה ובנטייה המינית) כדי להרגיש שהיא כמוהו, והדבר השני הוא להרחיק את בעלה מעברו ולגרום לו לשקוע כולו בתוך "גן העדן".
אחד הדברים הבולטים ברומן הוא היותו ארס-פואטי. זו זכות גדולה לקבל מסופר כמו המינגווי תובנה על תהליך הכתיבה והתובנה שלו היא שסופר שכותב "מדויק" בעצם חי את מה שהוא כותב, וברגע שזה כבר "מדויק" אי אפשר לשחזר את זה על ידי זכירת המילים כי אלו כבר לא רק מילים אלא כמו שביב של חיים.
קתרין מנסה לפתות את דיוויד ולכבול אותו לגן העדן באמצעות מריטה שמתפקדת פה כ"פרי אסור" בתור אישה מחוץ לנישואין. מצד שני היא מתפקדת כאישה עבור קתרין שמנסה להידמות לבעלה ולהיות בעל בעצמה, וכך נוצר לו משולש האהבה.
כשקתרין רוצה שדיוויד ישתכן כולו בתוך "גן העדן" היא מעודדת אותו לכתוב "יומן מסע" על גן העדן שלהם, כי היא מבינה שהוא חיי בין השאר באמצעות הכתיבה. כשהוא מתחיל לכתוב סיפורים על החיים שמחוץ לגן עדן (כמו הסיפור האכזרי על ציד הפיל) זה מכעיס את קתרין, כי היא מבינה שבאמצעות הסיפור הוא מתרחק מהחיים בגן עדן וחיי את החיים שמחוצה לו. כשהיא שורפת את הסיפורים ומציעה לדיוויד פיצוי כספי הולם זה מכעיס ומייאש אותו - מה שבאופן אבסורדי מראה לנו שדבר מגן עדן (כסף) לעולם לא ישתווה לדבר מהחיים שבחוץ (הרפתקה אמיתית, גם אם היא מהולה בכאב ואכזריות ככל דבר בחיים).

לא, זה בהחלט לא קישקוש. זה ספר לא פשוט (וגם אני בטח פספסתי הרבה ממה שטמון בו), וזה כנראה בעיקר בגלל שהוא לא גמור. ואני ממליץ מאוד לקרוא כמה וכמה ספרים של המינגווי לפני שניגשים לאחד הזה, אני מרגיש שלי זה עזר.

» ביקורות נוספות של צבי
» ביקורות נוספות על גן העדן - ספרות יפה #