טים הרפורד, כלכלן ומחבר הספר הכלכלן הסמוי, בעל טור בפייננשל טיימז, מנסה לעניין אותו בספר שלו בנושאי כלכלה שונים. מאחר ומדובר בספר עיון, ריכוז נדרש ולא תמיד נשמר.
אחת הבעיות הגדולות של הכלכלה, לגמרי לדעתי האישית, שהיא בעיני מאוד קובעת, זה שיש שתי בעיות גדולות. האחת היא חוסר האחידות וחוסר העקביות בכלכלה, והבעיה השניה היא שמדובר בבני אדם ואלה אינם טיפוסים כלכליים. נכון שהרפורד מנסה להתמודד עם בעיית בני האדם ובצורה של פליק-פלאק לאחור, החלקה על המשטח החלקלק ונקע בכתף, ואז מסביר למה הקפה בסטארבקס יקר. הקפה עצמו כמובן לא יקר, המיקום יקר, חוסר האחריות של השותים, (ועכשיו להסבר שלי) שאינם מצליחים לקום עשר דקות מוקדם יותר ולשתות בבית גם מוסיף למחיר. נוסיף לזה את הזקן בן היומיים האופנתי (לא הספקתי להתגלח גם) וחוסר העברת מסרק בשערות (לא הספקתי להסתרק בנוסף לכל) והנה השלומפר האופנתי, המשלם ביוקר על קפה שיכול היה לשתות בבית. תגידו שבית קפה זו אווירה וגם להיראות ולראות, ולהיות באתר מורשת עולמי ובלה בלה בלה, אבל הקפה אותו שותים במקום עצמו עולה אף יקר יותר. כמה יקר יותר? בערך פי שבעה מהבית. טוב, בקבוק חצי ליטר מים מינרליים עולה פי 1000(!) מליטר מי ברז ביתי. תגידו שקפה בכל זאת זול יותר ואווירה ובלה בלה בלה, אז כבר עדיף קפה ממים. תגידו את זה לרופא שלכם ותראו את פניו מתכרכמות יותר משל קרמיט, בעל הפנים המתכרכמות האולטימטיבי.
קשה להשאר צמוד ער בטקסט הזה. זה לא שלא מעניין, אבל זה כמה וכמה עמודים יותר מדי בכל עיקרון המובן תוך שניות ובחיים נזנח אף יותר מהר. אז כן, ייתכן בהחלט שלאכול המבורגר באגדיר ולשתות אספרסו במקדונלד'ס זה רעיון טוב יותר, אבל אנחנו באמת לא צריכים להיות לעומתיים כאלה. למה לא להיות כמו העדר? ראיתם בעל קִיה ספורטאז' וראיתם נהרה של אושר נשפכת על פניו של אדם היודע שדפק את השיטה עם הדגם היחיד הזה ורק זה. הן הוא נוסע על עגלה, אבל כולם רואים ריינג'-רובר. זו משפחתית מוגבהת, אבל הבעלים יודע שזה ג'יפ מסוקס, רק תעלו בזהירות על המדרכה הפצפונת, בבקשה.
עוד מבטיח הספר לספר לכם מדוע קשה לרכוש רכב משומש טוב. דירה, להבדיל מרכב, גם כשהיא יד-שניה, ניתן לשדרגה, לשפצה, להשקיע בה מכל טוב, לקנותה מראש במיקום מהמם ומרחיב לב. ורכב? נו, מרגע שהוא עולה על הכביש הוא מתחיל להתבלות. בטורו הנודע במעריב, שני אנשים ממש קראו זאת בעיתון הנודע מעריב, יהונתן גפן סיפר שלבו נחמץ שמא ישרטו את האוטו החדש שלו. פשוט לא ישן בלילות. הוא לקח מסמר ושרט לעצמו את האוטו במקום נסתר ומאז ישן היטב בלילות, חוץ מפעמיים כשהתעורר ויצר את אביב ואת שירה. צריך לחשוב מחוץ לקופסה. וכדי שלא תגיעו למצב של כסיסת ציפורניים עד זוב דם, אגלה לכם שלא ניתן לרכוש רכב טוב מיד שניה כי אתם פשוט חסרי מידע בנוגע למצבו של הרכב והמוכר מסרב לגלות. תודו שאת המידע הנדיר הזה פשוט לא ידעתם עד כה.
הספר די מבטיח שמה שהיה הוא מה שיהיה, אבל איכשהו קצת מתגנבת ללב התחושה שספר שיצא ב-2005 אמנם עמד על ההבטחה שמה שהיה הוא שיהיה עם נפילת השווקים ב-2008, אבל יציאת האייפון הראשון ב-2007 טלטלה את העולם טלטלה רצינית עם מהפכת הסמארטפונים. אפילו סמארטפון כשר יש, והפלא ופלא הוא מתפקד כמו אחרון הסמארטפונים הטמאים המצויים בכל יד מצויה (והיד השניה עסוקה...).
כשהספר עוזב את הכל בדולר ותגדיל-לי-בשקל-תשעים, העניינים מתחילים לדהור באמת והספר נעשה מרתק יותר ויותר. אז אני מקבל תשובה לתחושה שלי, שזו לא הכלכלה, טמבל, אלא האנשים: "מערכות השקיה רבות בנפאל כושלות מפני שאף שהרכיבים הטכניים של המערכות שופרו, הצדדים האנושיים שבה לא טופלו כלל וכלל."
ומה בנוגע לקשר בין הכלכלה לשמירה על איכות הסביבה? הפתעה, הפתעה: "...זרים מביאים תעשיות מזהמות לארצות הברית, אולם חברות אמריקניות מביאות תעשיות נקיות לעולם."
הספר הזה, כלכלה פופולרית לכל, ממלא את ייעודו. כשהוא מדבר על עוני בעולם וקמרון במיוחד, על מכירת תדרי שידור בבריטניה והתעשרות המדינה מכך, ועל הפלא הסיני הספר מרתק ממש.
ועכשיו לשתי שאלות בוערות:
1. האם הגלובליזציה טובה?
2. האם הסטודנט שעיצב נעליו לפי הצעת נייקי וכתב עליהן Sweatshop, קיבל את נעליו?
