• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

מאת שנון הייל

הביקורת של סהר

תמונה של סהר
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

מאת שנון הייל

הביקורת של סהר

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של סהר
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2008
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
tamarolla
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

אהבתי את הספר
אהבתי שהוא לא כזה מושלם
גם מירי לא מושלמת
היא עושה ואמרת מה שבה לה
כתוב בצורה נכונה ויפה
על תתנו לכותרת להטעות אתכם!
זה לא ספר ילדותי כזה כמו שהוא נראה!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ליילק
ליילק
תמונה של נוריקוסאן
נוריקוסאן
2קוראים|גיל ממוצע46|100%נשים

על המבקרת

תמונה של סהר

סהר

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
73 ביקורות•246 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מקור (נוער)•תרגום (נוער)•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של סהר
סהר
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות73
לייקים שקיבלה246
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מקור (נוער)18תרגום (נוער)17מדע בדיוני ופנטזיה15

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של סהר

ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ"

יותר מכל הזכיר לי שם הספר את הפסוקים האלו. ואפילו אני, לא ממש חובבת תנ"ך מושבעת מצאתי את סיפור המגילה אנושי ומרתק בהרבה מספר זה.

לצערי האהבה כאן חלושה, לא אמינה, סוחטת דמעות ושטחית. בדמויות אין שום התפתחות. נדמה שהסופרת כתבה מראש על דף רשימת תכונות לכל אחת מהן ואסור להן לחרוג ממנה ולו לפעם אחת. בדיעבד כל הרעיון הימנעות מספוילרים נראה לי כמנסה לשבות את לב הקורא בכוח ובמניפולציות זולות. לא הרגשתי ולא התרגשתי. לא נגע לי כמעט מה הדמויות הרגישו, מה חשבו, מה עשו. רוב הספר היה צפוי לגמרי, ולמה שלא היה ידוע מראש היה טעם מר של ניסיונות הפתעה ומתח כושלים. לוותר, לוותר, לוותר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•סהר
שומרת אחותי

שומרת אחותי

ג'ודי פיקו

מה לעזאזל קראתי הרגע.
אני לא יודעת, אני פשוט לא יודעת.
הספר הזה נע על התפר שבדרך כלל נראה לי ברור מאוד- ספרים שהמוח הסטיגמטי שלי מתייג כאמריקאים, שמבוקשם הוא רק להפוך לסרטים עם אמא בלונדינית עם רגליים של דוגמנית וכל הקטע (זה לא אישי, קמרון דיאז נשמה) ועוד שלל שחקנים מפורסמים שיביא לסרט את שלושת הצופים שנשארו בבית גם כששמעו את המילה "סרטן".
או, או. יש "או". ולמרות ההסתייגות שלי אני אגיד אותו, כי הספר די נגע בי במקום הזה של הרטט החשמלי, שלא רבים הספרים שמצליחים בזה.
ורציתי להאמין שאני אוכל לבחור לי צד, צד ברור ומוגדר, שאני ארגיש איתו שלמה ובנוח. אבל נראה שהתחביב העיקרי של ג'ודי פיקו הוא לטשטש גבולות בין הצדדים. וזה כואב, כי אנחנו נמשכים למה שאמור להיות בסדר, לא? אנחנו רק רוצים להשתייך לקבוצת הטובים ולהצליח להסתכל לעצמנו בעיניים, ולישון טוב בלילה, ולדעת להתמודד עם כל דילמה, הכל!!!! כי אנחנו בקבוצה של הטובים, והם מנצחים, לא?
אז בשביל מה אני כאן? אני כאן כי אני לא יודעת אם פיקו עשתה את העבודה שלה. כי מההתפעמות שלי מהצלחתה לא לבחור צדדים יש משהו שקצת מציק שם איפשהו. יש יותר מדי נקודות מבט, יותר מדי נקודות מבט, יותר מדי נקודות מבט. טוב, זה היה רק בשביל שכל "יותר מדי נקודות מבט" תוכל להציג את עצמה לחוד. כמו בספר. בערך.
והדמויות, שהיו מרגשות, וצבועות, ואינטרסנטיות, הפריעו לי. הן הפריעו כי כל אחת הייתה חייבת באיזשהו שלב לפצוח בנאום מרגש וסוחט דמעות, ואתם יודעים מה? הן הפריעו דווקא בגלל שכל הדמויות היו שוות, ואין צדדים וכולנו בני אדם וכל זה. פאק איט. כשאני קוראת ספר אני רוצה איזה דמות שתהיה לה את השריטה הקטנה הזאת, את הטאצ' שאני לא אוכל לעמוד בו. אני לא רוצה מיליון דמויות בשורה ושאני אצטרך לבחור את הדמות שהתחברתי אליה, אולי אולי כמה. כאילו, ג'ודי, קאם און, מה אכפת לך, רדי קצת לעם. נחמד כאן, בסך הכל, פשוט. וג'סי, הדמות שלו לא אמיתית. אהבתי אותה מאוד, מאוד, אבל ברצינות כאילו? הוא לא אנושי. הוא פשוט העבריין. ותאמינו לי שאני מכירה נערים כאלו, רקע קשה, כלא נוער ועוד. והם אף פעם, אף פעם לא כמו ג'סי. וזו בעצם הבעיה של כל הדמויות, שהן משחקות את מה שהן אמורות לשחק, והן עושות את זה מושלם. וזה רע, ממש רע.
אז למה אני כאן? כי כשקראתי בכיתי, וזה היה מרגש גם אם אני צינית, כי זה איכשהו עבד למרות הכל. אבל בעיקר בשביל המשפט "השומר אחותי אנוכי?".
ואולי בעצם יותר מהכל, אני כאן בגלל שעדיין לא הצלחתי להחליט איזה אחות שמרה על האחרת.


יואו, כמה זמן לא כתבתי כאן

לפני 11 שנים•סהר
אות אתנה

אות אתנה

ריק ריירדן

אני חייבת להודות שמה שצץ לי בראש כשראיתי
את הספר פעם ראשונה בחנות הספרים זה-
לא עוד פעם שוב...
כלומר- ידעתי שיהיה ספר המשך, ואני מודה שהוא מותח אבל... כמה עוד אפשר?
כל הספרים שלו,
בפרט על פרסי ג'קסון הם ספרים
שהגיבורים עומדים למות
במחצית מהזמן ומצליחים להתחמק מזה בנס.
החצי השני הוא שהם עוזרים לאנשים ~אחרים~
שעומדים למות ומצילים אותם בכך בנס.

הרעיון של הספר לא גרוע, הוא מוצלח, מוצלח מאוד.
אבל הספר הזה הפך לספר שכיף לקרוא,
ומבחינתי זאת לא דווקא מחמאה.
זה לא ספר טוב, זה ספר שטוב להעביר בו את הזמן.

אחרי שסיימתי לקרוא את סדרת "פרסי ג'קסון"
והתמתחתי על הספה כמו בסיומו של כל ספר כייפי
לא העליתי על דעתי שריק ריירדן
ימשיך לחפור על הנושא הזה, ובתחילת הטריולוגיה באמת היה נראה משהו אחר,
כשג'ייסון היה הגיבור
ממש התבאסתי כשגיליתי שגם בספר הזה פרסי מופיע.
מבחינתי אי אפשר לכתוב שתי סדרות שיהיו טובות על גיבור אחד, זה פשוט לא מוצלח ואכן,
רואים את זה- הספר מבחינתי פשוט לא ספר מוצלח-
הוא חופר, הוא מורחב מדי והוא פשוט לא ספר שנחשב לספר ~טוב~
ורק חסר שתצוץ עוד סדרה על פרסי ג'קסון,
שגם ככה התחלתי לא להעריך אותו
בעקבות הסדרה הכושלת הזו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•סהר
בת העשן והעצם

בת העשן והעצם

לייני טיילור

~הביקורת מכילה ספויילרים~


בשדה תעופה, אין לי מה לקרוא.
אני מחפשת ומחפשת, קוראת את הכריכה האחורית ומתייאשת,
עוברת לספר הבא...
בסוף מצאתי ספר כזה, נראה קצת משעמם אבל נחמד, רגיל כזה.
פתחתי אותו וחיכיתי לאיזשהו סימן ל"מה בעצם יש בספר הזה?"
נתחיל עם זה- יש בו התחלה מוזרה, מעט לא קשורה, כאילו הסופרת עוד לא בדיוק גיבשה את הרעיון על הסיפור.
הדמויות נהדרות וכייפיות, ממש כיף לקרוא עליהן.
ממה שהתרשמתי מהכריכה האחורית קארו היא מין תיירת לא קשורה כזאת, לא יודעת למה חשבתי ככה ( אולי בגלל "שחיה בפראג היפהפייה", -מה הקשר?-)
ושברימסטון, אחת הדמויות המדהימות הוא מין מכשף מרושע ואכזרי שמנצל את קארו ("הוא מטיל עליה מטלות מחרידות ברחבי העולם כולו")
הכתיבה מרתקת ולראשונה נתקלתי ברעיון כל-כך מקורי, על נערה יפהפייה, עם שיער כחול (!) ומלא קעקועים שמתאהבת באויב שלה (החלק הקיטשי...)
הרעיון מבריק, ונהניתי מאוד מהקטעים הקצרים שכתובים בתחילת כל חלק של הספר.
קארו נתנה לי מלא כוח וכל-כך נהניתי לשמוח בשמחותיה ולהתעצב בסבלה וזו בעצם אחת המחמאות הכי גדולות- שהספר נוגע לך בלב ונשאר שם. והדמות מהספר מעכשיו קשורה גם אליך, וחיה איתך את החיים.

לפני 13 שנים•סהר
להיות יוצאת דופן

להיות יוצאת דופן

גלילה רון-פדר-עמית

אני ממש לא התחברתי לספר.
לדעתי השכבה שבה מאיה לומדת מאוד קיצונית,
לכל אחד בה יש את ה"תפקיד" שלו.
למשל מאיה זאת זאת שלא אכפת לה מה חושבים עליה, העיקר הכדורגל.
הידידות בינה לבין דין מאוד לא אמינה, ומשהו בה נראה צבוע,
למה שדין יהיה עם כל החבר'ה ה"מקובלים" אם הוא לא מתחבר
ומעדיף להיות עם "ילדים כמו מאיה".
עוד דבר שהציק לי בספר הוא הגיל של התלמידים.
איכשהו הוא נראה לא נכון.
אני זוכרת את הכיתה שלי, לפני שנתיים, בכיתה ה'.
אני זוכרת שאז הגענו לדבר הזה של ה"מחנות" בבית ספר והקבוצות של התלמידים. התלמידים האלו מאוד ילדותיים כנראה.
דבר נוסף שמאוד מפריע במהלך כל הסיפור הוא גישת ה"לא אכפת לי" של מאיה. זאת הכיתה שלך, לא משנה כמה את לא מתחברת אליה. זה מפריע לי, כי יש הרבה בנות שאני מכירה שמשחקות כדורגל, אף אחד לא חושב עליהן בתור לסביות, בתור לא מקובלות בגלל שהן משחקות "משחק של בנים" ובגלל הלבוש שלהן. כל הסיפור הזה מאוד לא אמיתי.
סיפור לא אמיתי, חסר כל כנות.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר
מחוננת - שבע הממלכות

מחוננת - שבע הממלכות

קריסטין קאשור

***

וואו.

***
זה מה שעבר לי בראש לאחר שקראתי את הספר.
נכנסתי לחנות, התיישבתי על הספסל וחיפשתי בחנות ספרים יפים. המוכרת כבר מכירה אותי, אני נכנסת לכאן הרבה.
הסתכלתי על הכריכה האחורית של הספר, התרשמתי מין העיצוב.
קראתי את התקציר ומעט נרתעתי, זה לא ממש מה שחיפשתי, נערה שרוצחת אנשים. אבל שמעתי עליו ביקורות חיוביות מאנשים שאני מעריכה את דעתם, אז פתחתי את הספר.

***

כעשר דקות אחר-כך כבר הייתי שבויה לחלוטין בקסמו של הספר. בקושי רב ניתקתי עצמי ממנו, שילמתי למוכרת בחיפזון ופניתי החוצה, כאשר הספר חבוק בזרועותי. כאשר הגעתי הביתה פתחתי אותו במהירות, דפדפתי לעמוד שהגעתי אליו והמשכתי בקריאה המהנה.

***

הספר כתוב בשפה גבוהה אך לא מדי,
כזאת שמאפשרת הנאה בלי לגזול זמן על-מנת להבין את המשמעות. הוא מעניין ומותח מאוד,
חזק באופן יוצא דופן ועצמתי.

***

קטסה היא גיבורה חזקה מאוד, ועצמאותה לא יודעת מנוחה.
החוזק שלה מוקרן מן הספר, ממש חודר מתוכו.
כישרונה מזעזע ובאופן מפתיע מעורר הזדהות עם קטסה, הגיבורה העשויה ללא חת.
קטסה מלאת שמחת-חיים ומרץ. מה שגורם לאהוב את הדמות קטסה הוא שהיא אינה מתרברבת על היותה חזקה ועל כך שהיא רוצחת אנשים, היא אינה רוצה לעשות זאת וזה משפר את תדמיתה המפוקפקת-משהו בעינינו. קטסה רוצה מאוד להשתחרר מכפייתו של דודה אך מפחדת מזעמה שלה אליו ומין היכולת שלה להמית חורבן עליו.

***

לאחר שקראתי את הספר
דפדפתי שוב ושוב בספר
בניסיון למצוא תשובות על העולם המחריד שבו חיה קטסה,
על שבע הממלכות שקסומות על המלכים וכמובן, על המחוננים.

***

נהניתי מכל רגע,
צפויים לכם רגעי התעניינות ואושר,
שמחה והזדהות בתוך הספר הזה, אשר קיבל אלפי דברי-שבח, ובצדק.

***

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר
עורבני חקיין

עורבני חקיין

סוזן קולינס

הספר השלישי בטרילוגיה, עורבני חקיין.

פאנם בוערת, קטניס בוערת והלבבות בוערים, מצפים לעוד.
מצפים למשהו שיאשר שזה לא אמיתי, שהסדרה לא נגמרה, שאפשר להמשיך להאמין שיש המשך, אבל אין המשך ואין יותר משחקי הרעב.
הדבר היחיד שיש הוא האין, בספר ובלב.
הספר מפתיע ומרגש כמו שני הספרים הקודמים לו, הוא מדהים ומאכזב הוא חזק ועצמתי והוא הספר שחותם את הטרילוגיה, זה מה שישאר לנו בזיכרון איך קטניס הפכה לעורבני החקיין נתנה חיזוק למורדים ותקווה- לרוצים בה.
הספר חד ופוגע ואינו מתחפש למשהו אחר אינו מבקש להיות שונה אומר לך ברור, כן, זה מה שאני, לא מוצא חן בעיניך אז אל תקרא, וזה אחד הדברים היפים בו.
הדמויות בספר אמיתיות מאוד, לא מושלמות ולא טובות מדי, לכל אחת מהן הסיפור שלה, הדרך שלה וגם החיים שלה.
הספר הזה הוא אישי ומעביר לכל אחד מסר עמוק בלב מסר של תקווה ושוני תקווה ואכזבה.
זהו, נגמרה הביקורת שלי, בדיוק איפה שנגמר הספר.

לפני 14 שנים•סהר
להיות הכי מקובל

להיות הכי מקובל

גלילה רון-פדר-עמית

הספרים של גלילה רון פדר-עמית כבר ממש בלתי נסבלים
הדמויות חסרות טאקט, רגישות ובכלל הן ממש לא דמויות
יש את הבת המושלמת הבן המושלם הבת המוזרה הבן המוזר וכו'..
זה מרגיש כאילו הספר מנסה בכוח לגרום לקורא להתעניין
הכתיבה לא מהנה עם משחקי רגשות והמון צביעות וזיוף
הדמויות לא חורגות מה"תפקידים" שלהן והרעיון הזה של הסיפורים האלו כבר חפור לגמרי.
ממש לא ממליצה!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סהר
רועי

רועי

אסתר שטרייט-וורצל

ספר יפה המתאר מצבם של אנשים רבים בעולם
נע בין טוב-מספיק לספר מצוין השווה קריאה
אני בכיוון של האמצע
אכן לאסתר שטרייט-וורצל יש טובים יותר
אבל גם זה ספר נהדר ששווה להעביר בו את הזמן
הפריע לי שיש לה עוד כמה ספרים מאוד דומים מבחינת העלילה
לספר הזה אבל- כדאי לקרוא!

לפני 14 שנים•סהר

ביקורות נוספות על "אקדמיה לנסיכות"

אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

הספר "אקדמיה לנסיכות" הוא אחד הספרים הטובים שקראתי.
אני מודה, בהתחלה, לא ממש רציתי לקרוא אותו בעיקר בגלל שמו, הוא נשמע לי נורא ילדותי- הנה, עוד ספר על נסיכות טיפשות. אבל כשקראתי אותו גיליתי שהוא הרבה מעבר לזה.
הגיבורה, מירי, על אף קומתה הנמוכה, לא מפחדת להגיד לאדם שעומד מולה מה היא חושבת עליו, חכמה, שנונה, מצחיקה ו...הולכת להיות נסיכת האקדמיה בכל מחיר!
אני פשוט התאהבתי בספר כמו שהתאהבתי במירי ובמי שהיא אוהבת (בסתר)פידר.
כשסיימתי את הספר לא יכולתי להאמין, סירבתי להיסתכל בעמוד האחרון ולראות שלא נותרו לי עוד עמודים, סגרתי את הספר ומיד הלכתי לחפש לי ספר אחר לקרוא.
מכירים את התחושה שכשאתם מסיימים ספר טוב אתם לא קוראים שום ספר אחר במשך שבוע מחשש לפגיעה בכבודו של הראשון? או, באותה מידה, מתחילים לקרוא ספר אחר כדי לשכוח שהקודם נגמר?

בקיצור, קריאה מהנה!=]

לפני 16 שנים•
★★★★★
•מאיקוש
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

הביקורת ללא ספויילרים
איזה ספר מתוק ונעים לקריאה.
אין בו שפיכות דמים מזעזעת או תיאורים מבחילים של גופות ועוד כל מיני דברים שנתקלתי בהם בזמן האחרון -
אלא רק עלילה אגדית נחמדה, מרתקת ונקראת ללא הפסקה.
אני רוצה לומר לכם, שהלו"ז שלי ממש עמוס החודש, ולמרות זאת סיימתי את הספר בלי להתיק ממנו את העיניים!
השם של הספר נשמע אולי שטחי וילדותי. אבל לא;
הוא מפוצץ וגדוש בתובנות ועצות לחיים ולקחים ומוסר־השכל מדהימים, וצריך לקרוא אותו מספר פעמים בעיון כדי לגלות את כולם.
עוד נקודה מעולה בספר, היא שהוא מתאים למגוון רחב מאוד של גילאים - אחותי בכיתה ב' נהנתה לקוראו, (אך כמובן שלא הבינה את הלקחים לחיים שאני הבנתי...) גם אחותי בכיתה ו' (כנ"ל, אבל היא בוודאי הבינה יותר) ואפילו אבא שלי!
אני יכולה להמשיך לחפור ולתאר את גדולת הספר, אבל אם תראו ביקורת ארוכה מדי לא יהיה לכם חשק לקרוא אותה, אז... זהו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•הִיפּאטִיָה
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

ספר פשוט מדהים.
אל תתנו לכותרת לגרום לכם לחשוב שזה ספר ילדותי או משהו כזה, כי הוא בשום מחיר אינו כזה!!
זהו ספר מרגש וסוחף, שבו יש את כל מה שאני אוהבת בספרים.
מקווה לקרוא עוד ספרים של המחברת שנון הייל.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ר"א
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

הו, הספר הזה הוא המצאה נהדרת!!
"אקדמיה לנסיכות" מבוסס על מתכון בטוח להצלחה מיידית- יש בו נסיך שהגיע לפרקו, יש בו חבורת נערות שמוכנות לעשות הכל כדי לזכות בו- ובבוא הנשף הגדול בסוף השנה, הוא יבחר לו מהן את אשתו לעתיד.
נשמע מוכר, לא?
רק שהספר הזה הוא קצת יותר פנטזי מסינדרלה, והרבה הרבה הרבה יותר חינני מתכנית ריאליטי.
הוא פשוט כיף.

לפני 14 שנים•המילה הכתובה
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

אני קצת באיחור אבל היי! מוטב מאוחר מאשר אף פעם, לא? אז ככה, לפני שנה ביום כיפור הייתי משועממת, לא ידעתי מה לעשות וקראתי כבר את כל הספרים שהיו לי בבית.. עד שנתקלתי בספר הזה, הוא היה לי בתיק ולגמרי שכחתי ממנו, אז אמרתי "יאללה בואו נקרא". לקחתי את הספר, ישבתי על הספה ולא עזבתי אותו לרגע. אחרי כמה שעות טובות סיימתי את הספר. וזה היה מדהים. ספר כל כך מתוק וחמוד, הרגשתי לגמרי בעולם אחר כשקראתי אותו, ועד עכשיו אני רוצה לחזור. כל כך התחברתי לדמויות ולעלילה של הספר! התאהבתי בפריד בדיוק כמו שמירי התאהבה בו, תביאו לי פריד בבקשהה. הרעיון של הספר אולי לא הכי מקורי אבל יש בו משהו גם כל כך מיוחד וסוחף. אחד הספרים שהכי נהניתי מלקרוא. ללא ספק הולכת להמליץ על הספר הזה לכל בן אדם שאפגוש.

לפני 5 שנים•Book Stealer
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

התחיל משעמם, אפילו מעוד משעמם, ואז בערך מעמוד 156 (בדיוק מעמוד 156 XD) זה נהיה מעניין. ואז איכשהו הגעתי למצב שאני לא רוצה שהספר יגמר. אבל כמובן, על הפרנציפ, הוא נגמר. חבל. ספר נחמד, אם היה לו ספר המשך הייתי קוראת גם אותו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•tamarolla
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

קראתי את הספר הזה לראשונה בכיתה ו' ומאז קראתי אותו שוב ושוב במהלך השנים.
זה ספר מדהים בצורת הכתיבה שלו, בעלילה המקורית והמדהימה.
זה ספר שיחסי האנוש בו מוצגים בצורה כל כך בהירה שלפעמים זה מרגש:)
אהבתי מאוד!! מומלץ בחום!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•ט'
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

המון זמן לא כתבתי ביקורת, רוב הפעילות שלי בסימניה לאחרונה היא בקבוצות. ליפני שני מתחילה בביקורת אני רוצה לקדם בברכה שתי קוראות שהצתרפו לסימנייה לאחרונה, הראשונה: מסטיק, שגם עונה לשם אחותי הקטנה, זאת שהיה לה דחוף לכתוב ביקורת שהיא לא ביקורת דרך החשבון שלי אז אחרי שכעסתי אליה אאל המקרה ההוא אמרתי לה שאם דחוף לה לכתוב ביקורות אז שתיפתח חשבון משלה היא זסכימה לשקול לאחרונה להצתרף (ובינתיים מבלה את זמנה בלשלוח לי הודעות מעצבנות בסגנון: "הי לוליפופ, מה קורה" אני כזה "הי אני פה לידך את יכולה לדבר איתי, יש לך מיטרי קול עובדים, נכון?") והשנייה היא החברה הטובה שלי ששמה הסימנייתי הוא מורגנה לה פיי (אני לא אגלה את השם האמיתי שלה) שלאחר תחנונים רבים וכמה ניסיונות כושלים להזכר בכתובת האימייל שלה נרשמה לסימנייה! מזל טוב! אכשיו אנחנו מבלות את זמנינו בלשכנע תולעים אחרות להצתרף לקהילת ההאנשים שחיים בתוך סימניה.

ואכשיו לביקורת:

את הספר כמו שכתוב למעלה אהבתי מאוד, הכרתי אותו לפני כמה חודשים אצל חברה שלי, אנחנו חברות ממש טובות אבל לצערי אחנו לא ניפגשות הרבה אז כאשר אנחנו ניפגשות, כצפוי לשתיי תולעות ספרים מושבעות אנחנו מנצלות את הזמן ביחד אל ספרים (דרך אגב היא אחת מהקורבנות של חפירות להצתרף לסימניה בע"ם) אז השיחה גלשה ל "העם אפשר להשאיל ממח ספרים טובים?" אז החרה הזאת שלי הביאה לי שני ספרים מעולים: "קמט בזמן" ו- "אקדמיה לנסיכות", כמובן שגם אני נרתאתי קצת מהשם של הספר אבל הייתה לי את החברה הזאת שאמרה שהם גורם לספר להישמע כמו ספר לילדות קטנות אבל הוא מעולה, היא צדקה במאתיים אחוז. הספר כאמור מצויין, הוא אומנם נשמע כמו חגיגה של קיטש אבל הוא לא! הספר נשמע כמו ספר בנות כמו אלה שאני קוראת לעיתים רחוקות אבל הוא גם לא זה! יש את השעלה של למה מירי לא עובדת במחצבה שמתריד את כולנו בהטחל ויש גם את זה *אזהרת ספוילר* שהיא בכלל לא אוהבת את הנסיך! *סוף הספוילר*

ליפני שאני מסיימת אני רוצה להודות לשלושה אנשים שאני לא מקירה וכנראה שלא אקיר: לסופרת המדהימה שכתבה את הספר המדהים הזה, למתרגם/ת שעשה את עבודתה הרבה מעל לנדרש ולמעצב/ת הכריכות שעיצב/ה את כרכת הספר היפיפיה והמקסימה.

לסים תעשו אכשיו שתי דברים: א. תקראו את הספר הזה, ב.לכו לבדוק את המצטרפות החדשות.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•לוליפופ
אקדמיה לנסיכות

אקדמיה לנסיכות

שנון הייל

אין לי המון מה לומר, רק שאהבתי אותו ממש גם לפני ואחרי גיל 18, ולא רק אני. ספר נהדר, רגיש וחמוד. נכון, לא מושלם, ויש טובים ממנו, אבל לא הייתי מוותרת על הקריאה שלו, ואני בהחלט ממליצה. תהנו! :)

לפני 11 שנים•אדם
דירוג
4.0
לפני 15 שנים

“התחיל משעמם, אפילו מעוד משעמם, ואז בערך מעמוד 156 (בדיוק מעמוד 156 XD) זה נהיה מעניין. ואז איכשהו הג”

7/12
ביקורות על אקדמיה לנסיכות
הבאה
ט'
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 9 שנים

“קראתי את הספר הזה לראשונה בכיתה ו' ומאז קראתי אותו שוב ושוב במהלך השנים. זה ספר מדהים בצורת הכתיבה”