ביקורת ספרותית על חופשת מחלה מאת רוני ידור
ספר לא משהו

---

יומנה הבדיוני (?) של מטופלת, שכותבת אותו בזמן שהפסיכולוגית שלה נמצאת בחופשת קיץ בחו"ל, כמעין תחליף לפגישות שבוטלו.
שמעתי לראשונה על הספר במסגרת ראיון עם רוני ידור באתר אינטרנט כלשהו, ושם למדתי שזהו ספרה הראשון ושבדרך כלל היא כותבת לטלוויזיה. עוד למדתי שהספר זכה לשמו כי הפסיכולוגית בחופשה, בעוד שהמטופלת חולה.
"על הנייר" יש הרבה נקודות דמיון ביני לבין המספרת, ולכן הייתי בטוחה שאתחבר לספר בקלות, אבל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
הבעיה הגדולה ביותר של הספר בעיני היא הדלות והשטחיות שלו, שבאות לידי ביטוי בשפה, בהתרחשויות, ברגשות, בהכל בעצם. ייתכן שזהו קושי של המחברת במעבר מכתיבה טלוויזיונית לכתיבה ספרותית, אבל לדעתי היתה זו בחירה סגנונית מכוונת - הדלות והשטחיות נועדו לשקף את מצבה הנפשי של המטופלת, שהיא ילדותית, תלותית ואובססיבית. אם זו היתה המטרה - היא הושגה, אבל זה בא על חשבון חווית הקריאה. היומן אולי אותנטי, אבל לא מעניין ולא מעורר אמפתיה. חבל.
אגב, לא יכולתי שלא לתהות (אם לצטט את קארי ברדשואו) האם הבחירה של רוני ידור להקדיש את
הספר "לאבי, אמי ואחותי ולך" מעידה שהיומן הזה לא לחלוטין בדיוני, כי גם כותבת היומן מתכננת לפרסם אותו יום אחד כספר ולהקדיש אותו להוריה, לאחותה ולפסיכולוגית שלה...

» ביקורות נוספות של Rawlicious
» ביקורות נוספות על חופשת מחלה