ביקורת ספרותית על עידן התמימות מאת אדית וורטון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 ביולי, 2011
ע"י yaelhar


הספר הזה נכתב על ניו יורק של שנות השבעים של המאה ה - 19 ועל אנשי "החברה הגבוהה" בה. ניו יורק של אותה תקופה היא מקום מחניק, בו שום מחשבה חדשה לא הורשתה להיכנס. זה המקום בו קודשה המסורת, ובין מעט המשפחות שניהלו קשרים אלה עם אלה, היו המוסכמות הדרך היחידה לחיות. איסור חמור חל על גילוי לב, והתקשורת היחידה המותרת היתה רמזים. הדרך הנכונה להתנהג היתה ברורה והגמישות לא אפשרית. דוגמה? לאשה בת המעמד הזה לא יאה להיות אופנתית, לכן השמלות המיובאות מפריז מאוחסנות בארון לשנתיים...לעומת זאת מי שכנערה הותר לה ללבוש לנשף שמלה שחורה - תישא את חרפתה עד הקבר.

אדית וורטון פרסמה את הרומן ב 1921, וב 1922 קיבלה את פרס פוליצר עבורו, והיתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי. הספר כתוב בעט אמן: וורטון מתארת בפרוט את החיים באותה תקופה, בדרך בה אנו ממש שומעים את צליל המשקה הנמזג לכוסות הבדולח, את שקשוק אופני הכרכרות, ואת שיחת יושבי התאים המרכלים באופרה. היא אינה מזניחה שום דמות, שולית ככל שתהיה. התאורים נכתבים באירוניה דקה, אבל היא אינה בזה או לועגת לדמויותיה, גם כשהן פועלות בצורה מגוחכת.

הסיפור הוא סיפור אהבה בלתי אפשרית, בתקופה בה את המלה "גירושין" לא אמרו בחברה מכובדת (ודאי לא כשנוכחות נערות צעירות), אשה היתה תלויה כלכלית וחברתית בבעלה או בקרובי משפחתה, ולגברים נסלחו חטאים רבים, למעט פשיטת רגל.
חיפשתי את הספר הזה זמן רב והייתי מאושרת כשהשגתי אותו. מי שאוהב ספרים בניחוח של פעם - מה שנהוג לכנות פה "קלאסיקה", כאלה שאינם ממהרים לשום מקום ופורשים מארג שלם של חיים, יאהב אותו מאד, כמוני.

*
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אנקה! שימחת אותי מאד.
אנקה (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אז ליעל, נאה מבטיח נאה מקיים: קראתי את הספר ואהבתי אותו כמוך. תודה על הביקורת העניינית והמדוייקת שלך שכיוונה אותי הישר לספר.
yaelhar (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
לא נוצר רושם כזה (ודאי לא למי שקוראת את בשביץ - זינגר) אני רק אמרתי כדי לא ליצור ציפיות שוא...
אנקה (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
ליעל, למה נוצר רושם שאני מחפשת ספרים קלים? את חושבת שאני קלה? נהפוך הוא אני כבדה;-)
yaelhar (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
פסיפלורה אחת ואנקה: אשמח לשמוע אם אהבתן. אבל שלא יווצר הרושם שזה ספר קליל כי הוא לא. הוא מעלה שאלות שמטרידות גם עכשיו, 140 שנה אחרי המסופר. ואנשים, מן הסתם, נשארו אנשים...
אנקה (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
ליעל, אני לגמרי משוכנעת שאוהב את זה. הביקורת שלך המקסימה העלתה אותו לתודעה ועל כך תודה:)
אבל כל שאר הדברים מסביב, רקע היסטורי, רומן חברתי,
תרגום שירה גפן?? יפה מאוד!
יעשו את שאר העבודה.
מבטיחה לדווח לך אישית על התוצאות.
נתי ק. (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
תודה יעל! יש לי הרגשה שאוהב אותו. מוסיפה מייד לרשימה
yaelhar (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
לאנקה: אם הבנתי נכון את טעמך(דרך התבוננות ברשימת הקריאה שלך) צפויה לך הנאה מרובה. ובנוסף התרגום (שירה גפן) והשפה העכשווית אינם מאתגרים מדי...
yaelhar (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
לחמדת תודה על ההשקעה בתגובה. הספר לא עוסק בזכויות נשים. שני המינים בספר כבולים (כמעט) באותה מידה. זו היתה בחירתי להעיר את הנקודה הזו בביקורת.
yaelhar (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
לטופי - תודה. הוא מצא חן גם בעיני...
yaelhar (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אוהבת לקרוא: כן, הוא מזכיר את האשה בלבן וגם סיפורים של ג'יין אוסטין. אבל יש בו משהו נוסף- אירוניה. היא צופה על גיבוריה במידה של אירוניה בניגוד לשני הסופרים האחרים שהזכרתי.
אנקה (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
ליעל, את רואה אותי? יופי. חשבתי שהתגובה של חמדת מסתירה את הנוף:) יש לנו אותו בספריה העירונית בק. אתא.
איזה כיף.
חמדת (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
בהקשר לתגובתי הקודמת לספר "עידן התמימות " להלן פירוט המסמך בעברית כי הקישור לא עבר .

סנקה פולס הצהרת עמדות והחלטות
סנקה פולס, ניו יורק, 1848

אליזבת קיידי סטנטון ועמיתיה עבדו קשה כדי להפגיש מפגש של גברים ונשים להתמודד עם מה שהם ראו כעניין של דאגה קריטי עבור הדמוקרטיה האמריקאית. כמה ימים של דיון הביא המסמך להלן, שהם בדוגמת בחוכמה לאחר ההכרזה המפורסמת של ג'פרסון. כיום אתר היסטורי נשים הלאומית ואת היכל התהילה ממוקמים סנקה נופל.

כאשר במהלך המאורעות האנושיים, הוא הופך להיות הכרחי עבור חלק מבני המשפחה של הגבר להניח בעם הארץ עמדה שונה מזו שיש להם עד כה הכבושים, אבל אחד שבו חוקי הטבע של הטבע אלוהים מזכה אותם, כבוד הוגן לדעותיהם של בני האדם דורש כי הם צריכים להכריז על הגורמים המניעים אותם לקורס כזה.

אנחנו מחזיקים אלה אמיתות להיות מובן מאליו: שכל גברים ונשים נבראו שווים, שהם ניחנו ידי הבורא שלהם עם זכויות מיוחדות מסוימות, כי בקרב אלו הם החיים, החירות, ואת החיפוש אחר האושר, כי כדי להבטיח זכויות אלה הם הנהיגו ממשלות, הנובע מן הכוחות רק בהסכמת הנשלטים. כאשר כל צורה של הממשלה הופכת הרסנית של הקצוות האלה, היא זכותו של הסובלים ממנה לסרב אמונים אותו, להתעקש על מוסד של ממשלה חדשה, הנחת היסוד על עקרונות כאלה, וארגון הכוחות שלה טופס כזה, כפי להם יהיה נראה סביר ביותר השפעה על ביטחונם ואושר. פרודנס, אכן, יכתיבו כי ממשלות הוקמה ארוך לא צריך להיות שונה למטרות אור חולף, ולפיכך כל ניסיון יהוה הראו כי בני האדם נוטים יותר לסבול, ואילו הרעות הן sufferable, מאשר לזכות את עצמם על ידי ביטול צורות שאליהן היו רגילים. אבל כאשר רכבת ארוכה של הפרות וחריגות מהסמכות, רודף תמיד באותו החפץ הצטיינו בעיצוב לצמצם אותם תחת עריצות מוחלטת, היא חובתם להתנער כגון ממשלה, ולספק השומרים אבטחה חדשים עבור עתידם. כזה היה בחסד החולה של הנשים תחת הממשלה הזו, וכזה הוא עתה ההכרח אשר מגביל אותם לדרוש את תחנת שווה להם הם זכאים.

ההיסטוריה של האנושות היא היסטוריה של פציעות חוזרות וחריגות מהסמכות מצד גבר כלפי אישה, לאחר באובייקט ישיר הקמת עריצות מוחלט על פניה. כדי להוכיח את זה, לתת לעובדות תוגש בעולם כנה.

הוא מעולם לא אפשרה לה לממש את זכות מובנת מאליה לה זיכיון אלקטיבי.

הוא אילץ אותה להגיש חוקים, במבנה אשר אין לה קול.

הוא נמנע מכל זכויותיה אשר נמסרו ביותר בורים מושפל גברים, שניהם ילידי וזרים.

לאחר גזל ממנה זכות זו הראשון של אזרח, את הזיכיון אלקטיבי, ובכך להשאיר אותה ללא ייצוג באולמות של חקיקה, הוא מתנגד לה מכל הצדדים.

הוא עשה לה, אם היא נשואה, בעיניים של החוק, למתה.

הוא לקח ממנה כל זכות בנכס, אפילו לשכר שהיא משתכרת.

הוא גרם לה, מבחינה מוסרית, להיות אחראית, כפי שהיא יכולה פשעים רבים מעונש, בתנאי שהם להיעשות בנוכחות בעלה. בברית הנישואים, היא מחויבת להבטיח ציות בעלה, הוא הופך, לכל דבר ועניין, מאסטר לה החוק נותן לו סמכות לשלול אותה החירות שלה, לנהל לענישה.

הוא ממוסגר כך דיני גירושין, על מה יהיו הגורמים המתאימים, במקרה של פירוד, למי את האפוטרופסות על הילדים תינתן, כמו להיות לגמרי ללא קשר אושר החוק, הנשים, ב בכל המקרים, הולך על השערה מוטעית של עליונות האדם, ולתת את כל הכוח לידיו.

לאחר שלילת כל הזכויות שלה כאישה נשואה, אם יחיד, בעל הנכס, הוא מכביד עליה לתמוך בממשלה אשר מזהה אותה רק כאשר רכושה ניתן רווחי זה.

יש לו מונופול כמעט כל תעסוקות רווחית, ומתוך אלה היא רשאית לבצע, אבל היא מקבלת שכר זעום. הוא סוגר עליה את כל השדרות לעושר ההבחנה אשר הוא רואה מכובד ביותר לעצמו. כמורה של תיאולוגיה, רפואה, או החוק, היא אינה ידועה.

הוא הכחיש את המתקנים שלה להשגת השכלה יסודית, מכללות כל נסגרים נגדה.

הוא מאפשר לה בכנסייה, כמו גם המדינה, אך עמדה כפופה, בטענה סמכות האפיפיור עבור הרחקה ממנה המשרד, ועם כמה יוצאים מן הכלל, מתוך השתתפות כל הציבור בענייני הכנסייה.

הוא יצר ברגשות הציבור שווא על ידי מתן לעולם קוד שונים של מוסר עבור גברים ונשים, על ידי אשר עבירות מוסריות שמנעו מנשים בחברה, לא רק נסבל, אך ייחשב חשבון קטן אדם.

הוא גזל בסמכותו של יהוה עצמו, בטענה כי כפי זכותו להקצות לה כדור של פעולה, כאשר השייך המצפון שלה לאלוהים שלה.

הוא השתדל, בכל דרך שהוא יכול, כדי להרוס אותה כוחות הביטחון שלה, כדי להפחית את כבודה העצמי, ולהפוך אותה מוכן לחיות חיים תלויה מחפיר.

עכשיו, לאור disfranchisement זה כל חצי העם של הארץ הזאת, השפלה החברתיים והדתיים שלהם בתצוגה של חוקי עוול הנ"ל, ובגלל שנשים לא הרגליים עצמם נפגע, מדוכא, מקופח במרמה של הקדוש ביותר שלהם זכויות, אנו מתעקשים כי יש להם כניסה מיידית את כל הזכויות וזכויות השייכים להם כאזרחי ארצות הברית.

בכניסה על העבודה הגדולה שלפנינו, אין אנו צופים כמות קטנה של הבנה, מצג שווא, ולעג, אבל נשתמש בכל תפקודם, בכוחנו השפעה האובייקט שלנו. אנחנו צריכים להעסיק סוכנים, להפיץ קטעי, העתירה המדינה המחוקקים הלאומי, מאמץ לגייס את הדוכן לבין עיתונאים מטעם שלנו. אנו מקווים אמנה זו יהיה ואחריו סדרה של כנסים חובקת כל חלק של הארץ.

החלטות

והואיל , האמרה הגדולים של הטבע הוא הודה להיות, כי "האיש תרדוף האושר שלו אמיתי ומהותי". בלקסטון בדברי הדיונים שלו, כי זה חוק הטבע coequal להיות עם האנושות, מוכתב על ידי אלוהים עצמו, הוא כמובן מעולה חובה אחרת. זה מחייב את כל רחבי העולם, בכל הארצות ובכל עת, לא חוקי האדם תוקף כלשהו אם בניגוד הזה, כזה של אותם תקפים, שואבים את כל הכוח שלהם, וכל תוקפם, וכל סמכותם , mediately ומיד, מתוך זה המקורי, ולכן

נפתרה, זה חוקים כגון הסכסוך, בדרך כלשהי, עם אושר אמיתי ומהותי של האישה, הם בניגוד למצווה הגדולה של הטבע ושל תוקף לא, בשביל זה הוא מעולה "ב חובה אחרת."

נפתרה, זה כל החוקים המונעים אישה הכובש כגון תחנת בחברה כמו מצפונה יהיה להכתיב, או אשר מקומה במצב נחות מזה של הגבר, הם בניגוד למצווה הגדולה של הטבע, ולכן אין כוח או סמכות .

נפתרה, האישה הזאת היא של אדם שווים נועד להיות כך על ידי הבורא, הטוב ביותר של גזע הדרישות שהיא צריכה להיות מוכר ככזה.

הוחלט, כי הנשים במדינה הזאת צריך להיות נאורה בכל הנוגע לחוקי תחת שבה הם חיים, כי הם עשויים עוד לפרסם השפלה שלהם עצמם באמצעות הכרזה מרוצה העמדה הנוכחית, ולא בורותם, בקביעה כי יש להם את כל זכויות שהם רוצים.

נפתרה, זה ככל אדם, בעוד בטענה לעצמו עליונות אינטלקטואלית, עושה הסכם כדי עליונות מוסרית אישה, היא preeminently חובתו לעודד אותה לדבר וללמד, כפי שהיא יש הזדמנות, בכל אסיפות דתי.

נפתרה, זה את אותה כמות של מעלה, עדינות, עידון ההתנהגות הנדרש של אישה במצב החברתי, צריך להיות גם חובה של האדם, ואת העבירות זהה צריך להיות ביקר עם חומרת שווה על גבר וגם אישה.

נפתרה, זה ההתנגדות של גסות ועל התנהגות בלתי הולמת, אשר הביאו לעתים קרובות כל כך נגד נשים כשהיא פונה לקהל הציבור, מגיע עם חן חולה מאוד ממי לעודד, באמצעות נוכחות שלהם, הופעתה על הבמה, בקונצרט, או מעללי הקרקס.

נפתרה, לאשה הזאת יש יותר מדי זמן נחה מרוצים גבולות מוגבלות אשר מנהגים מושחתים יישום מעוותת של כתבי הקודש סימנו החוצה לה, כי הגיע הזמן שהיא צריכה לנוע בתחום מוגדל אשר הבורא גדול שלה שהוקצה לה.

נפתרה, שזה חובתו של הנשים במדינה הזאת כדי להבטיח לעצמם זכות קדושה שלהם זיכיון אלקטיבי.

נפתרה, זה שוויון זכויות האדם התוצאות בהכרח מהעובדה הזהות של המין יכולות ואחריות.

נפתר, ולכן זה, מושקעים על ידי הבורא עם אותן יכולות, ואת התודעה אותו באחריות התרגיל שלהם, זה להוכיח את הזכות והחובה של אישה, לא פחות עם גבר, כדי לקדם כל מטרה צודקת בכל דרך צדיקים; ובמיוחד בכל הנוגע לנושאים הגדולים של המוסר והדת, זה מובן מאליו זכותה להשתתף עם אחיה ללמד אותם, הן הפרטי והן הציבורי, על ידי כתיבה על ידי דיבור, על ידי כל סוכנויותיה ראוי לשמש, ובכל אסיפות ראוי שיתקיים, וזה להיות אמת מובנת מאליה צומח מתוך עקרונות מושתל האלוהי של הטבע האנושי, כל מנהג או סמכות לרעה בו, בין אם מודרנית, או ללבוש את הסנקציה שיבה של העת העתיקה, היא להיות נחשב שקר מובן מאליו, ואת במלחמה עם בני האדם
חמדת (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
ל-yaelhar ושאר המגיבות לספר : המפנה ההיסטורי בזכויות הנשים בארה"ב במאה ה-19 היה בפרסום מסמך דרישות לזכויות הנשים שנקרא בשם: "הכרזת סנקה פולס " ב19 יולי 1848 . רצב קישור ובו פירוט דרישותיהן לשוויון זכויות בתרגום לעברית .לא להאמין כמה דברים לא היו מובנים מאליהם לגבינו כיום .
הקישור:http://www.academicamerican.com/jeffersonjackson/documents/SenecaFallsDec.htm
ולמי שמתעניין בנושא שיפתח בספר "מה זה פמיניזם בכלל " של טלי רוזין בשער רביעי . הבסיס של הספר "עידן התמימות" מתבסס על עובדות היסטוריות אלו שאני מביאה לפניכן .תקראו ותהנו .
טופי (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
מוצא חן בעיני..תודה לך
אוהבת לקרוא (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
יעל נשמע כמו ספר שאני אוהב גם את הספר שאני קוראת עכשיו (האישה בלבן) אני מאוד אוהבת בזכות המלצה שלך ויש משהו בספר הזה שנשמע שיזכיר לי אותו קצת...
yaelhar (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אנקה - אם כך, חפשי אותו. לי זה לקח כמעט שנה עד שמצאתי, אבל היה שווה.
אנקה (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
ליעל, זה מסוג הספרים שאני אוהבת. איזה כיף!
yaelhar (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה מיליו, שין שין ואנקה:! מיליו - אני השתגעתי מהסרט. ראיתי אותו מזמן והוא לא יוצא לי מהראש. כזה בימוי ומשחק מבריק, מורכבים רק מרמזים...נפלא
אנקה - זה באמת אחד הספרים הנשכחים על תקופה שחלפה לה. אבל הוא כולו קסם.
אנקה (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
נשמע מקסים יעל, ותודה שהבאת אותו לתודעתנו:)
שין שין (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
הספר מקסים וגם הסרט, לדעתי.
מיליו (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אני רק זוכר שלא השתגעתי על הסרט למרות שאת הבמאי והשחקנים אני מאוד אוהב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ